טיסות לתאילנד מופעלות על ידי מגוון רחב של חברות תעופה – החל מטיסות ישירות של אל על, דרך חברות זרות במפרץ ובאירופה המציעות קונקשן, ועד חברות אסייתיות. להלן סקירה מעמיקה של 30+ חברות תעופה שטסות מתל אביב (ישראל) לתאילנד – כולל פרטי רקע, מחירים, תנאי שירות, יחס לנוסע הישראלי, כבודה, חוויית טיסה ופרטי קונקשן מרכזיים בכל אחת. דגש מיוחד יינתן לטיסות ישירות ובקונקשן פופולריות (באיסטנבול, דובאי, אבו דאבי, דוחא, עמאן וכו’).

אל על (El Al Israel Airlines)
רקע: אל על היא חברת התעופה הלאומית של ישראל, נוסדה בשנת 1948 מיד לאחר קום המדינה​. בסיסה בנמל התעופה בן גוריון (תל אביב), והיא מפעילה טיסות ישירות לבנגקוק מאז שנות ה-90. כיום אל על היא המפעילה היחידה של טיסות ישירות מישראל לתאילנד (נתיב תל אביב-בנגקוק)​.

זמן הטיסה התקצר עם פתיחת המרחב הסעודי-עומאני למטוסים ישראליים, וכעת אורכת כ-10-11 שעות ישירות (לעומת 11.5 שעות במסלול העקיף בעבר)​. צי אל על כולל בעיקר מטוסי בואינג 787 דרימליינר חדישים לטיסות הארוכות (שמספקים טיסה שקטה וצריכת דלק חסכונית), וכן מטוסי 777 ו-737 ליעדים אחרים. לחברה אין יותר מחלקה ראשונה, אך מטוסי הדרימליינר מציעים מחלקת עסקים ופרימיום. בנתב”ג מפעילה אל על את טרקלין העסקים “מלך דוד” עבור נוסעי פרימיום, הידוע בשירותיו האיכותיים.

מחירים (2025): כיאה לחברת סדיר ישירה ללא תחרות בקו, מחירי אל על לרוב גבוהים ביחס לקונקשנים. טיסה הלוך-חזור לתאילנד במחלקת תיירים עם אל על נעה סביב $700-$1200 (תלוי בעונה ובזמן ההזמנה), ויכולה אף להגיע לטווחים גבוהים יותר בחגים ושיא העונה​. למשל, כרטיס הלוך-חזור באפריל 2025 הוצע סביב $893​.

מחלקת פרימיום אקונומי עולה לרוב כ-30%-50% יותר מתיירים, ומחלקת עסקים עשויה לעלות בין $2,000 ל-$3,500 ומעלה (תמורת מושב מיטה שטוח ושירות יוקרתי). אל על מציעה לעיתים מבצעים מיוחדים ותשלומים ללא ריבית באתר החברה. ישנה השפעה עונתית ברורה – בחודשי הקיץ וחגים יהודיים המחירים מרקיעים, בעוד שבעונות חלשות יותר (כגון סוף החורף) ניתן למצוא דילים מוזלים.

שירות ומחלקות: אל על מפעילה במטוסי הדרימליינר שלוש מחלקות שירות – תיירים, פרימיום (תיירים פלוס) ועסקים. מחלקת תיירים כוללת מושבים ברוחב טיפוסי (17-18 אינץ’) ומרווח רגליים ~31 אינץ’. מחלקת פרימיום אקונומי מציעה מושבים מרווחים יותר (כ-38 אינץ’ מרווח) ותוספות כמו צ’ק-אין מהיר ותפריט משודרג. מחלקת עסקים של אל על מציעה מושבי lie-flat (נפתחים למיטה מלאה) בתצורת 1-2-1 במטוסי 787, עם גישה ישירה למעבר לכל נוסע. שירותי עסקים כוללים ארוחות גורמה כשרות, ערכות נוחות, וגישה לטרקלין מלך דוד בנתב”ג. אל על ידועה באבטחה הקפדנית שלה ובדגש על בטיחות, וכן בכך שהיא מפעילה צוותים ישראליים מיומנים.

יחס לנוסעים ישראלים: כחברת תעופה ישראלית, כל המזון בטיסות אל על כשר (בהשגחת הרבנות) ללא צורך בהזמנה מיוחדת. צוותי האוויר דוברי עברית, וההודעות נמסרות בעברית, אנגלית ותאית (בטיסות לתאילנד). החברה מתחשבת בצרכי נוסעים שומרי מסורת – למשל אין המראות בשבתות וחגים, ומציעה מנות מיוחדות (גלאט, צמחוני וכו’). יחס הצוות בדרך כלל אדיב וסבלני לקהל הישראלי, אם כי אל על ספגה לעיתים ביקורת על רמת השירות ביחס לחברות מובילות בעולם. בדירוגי שביעות רצון גלובליים דורגה אל על במיקום נמוך (מקום 105 בעולם לפי דירוג AirHelp ב-2024) בשל תלונות על שירות לקוחות וטיפול בתביעות.

עם זאת, נוסעים רבים מעריכים את הטיסה הישירה והתחושה “הביתה” שמעניקה אל על, כולל מערכת בידור בעברית ומגזינים בעברית.

כבודה ושינויים: אל על מציעה ברוב כרטיסי התיירים ליעדים רחוקים כבודה של מזוודה עד 23 ק״ג לנוסע (ובמחלקות יוקרה – 2 מזוודות של 32 ק״ג כל אחת)​.
עם זאת, החברה אימצה מודלים של Fare Families: כרטיס “Lite” בסיסי ללא כבודה ובלי אפשרות שינויים, כרטיס “קלאסיק” הכולל מזוודה ושינוי בתשלום, ו”פלקס” הגמיש יותר. שינוי תאריך או ביטול כרטיס כפופים לדמי שינוי/ביטול בהתאם לסוג הכרטיס – בטיסות ארוכות טיפוסית דמי שינוי $150-200 ודמי ביטול גבוהים (ייתכן $200-300 או ללא החזר בכרטיס הזול). בתקופות משבר (כגון קורונה או מבצע צבאי) אל על נוהגת לאפשר גמישות מוגברת (שוב, תלוי הנחיות משרד התחבורה).

שדרוגים: אל על מפעילה תוכנית שדרוג במכרז – נוסעים יכולים להגיש הצעת מחיר לשדרוג למחלקת עסקים דרך אתר “Upgrade”​, או לממש נקודות הנוסע המתמיד (המתמיד). לעיתים יש מבצעי שדרוג בתשלום בעת הצ’ק-אין במידה ויש מקומות.

חוויית נוסעים: מושבי הדרימליינר של אל על זוכים לשבחים על הנוחות והעיצוב המודרני, כולל מערכת בידור אישית עשירה (מסך מגע גדול עם תוכן בעברית, אנגלית ותאית). ארוחות החמות במטוס זוכות לציונים מעורבים – חלק מהנוסעים מעריכים את האוכל הביתי הכשר, ואחרים מוצאים אותו בינוני בהשוואה לחברות אסייתיות. שירות הלקוחות של אל על לאחר הטיסה השתפר אך עדיין מהווה נקודת תורפה (זמני מענה ארוכים בתביעות). מבחינת דיוק בזמנים, אל על השתדלה מאוד להשתפר; למרות עבר של עיכובים, כיום היא עומדת בלוחות הזמנים ברמה משביעת רצון באופן יחסי. במקרי אובדן כבודה או תקלה, היתרון הוא שיש משרדים ונציגות מקומית בישראל, מה שמקל על התקשורת. לסיכום, אל על מציעה לנוסע הישראלי נוחות של טיסה ישירה, אווירה “ישראלית” וביטחון, לעומת מחיר גבוה מהממוצע ושירות שלא תמיד מדורג בין הטובים בעולם.

טרקלינים וקונקשן: בטיסה ישירה אין קונקשן, אך אל על משתפת פעולה עם חברות אזוריות להמשך מתאילנד. למשל, הסכם קוד-שר עם Bangkok Airways מאפשר המשך מבנגקוק ליעדי פנים בתאילנד (כמו פוקט, קוסמוי, קראבי) על אותו כרטיס​.

נוסעי עסקים ופרימיום נהנים מטרקלין מלך דוד בבן גוריון לפני הטיסה, ובשדה בבנגקוק אל על משתמשת בטרקלין מקומי (לרוב טרקלין “Miracle Lounge” או טרקלין מפעיל זר) עבור לקוחותיה העסקיים. הטרקלינים מציעים כיבוד קל, אינטרנט ומקלחות. חשוב לציין שאל על אינה חברה בברית תעופה, אך יש לה מועדון לקוחות (“הנוסע המתמיד”) המאפשר צבירת נקודות והטבות.

ארקיע (Arkia Israeli Airlines)
רקע: ארקיע היא חברת התעופה הישראלית השנייה בגודלה, שהוקמה בשנת 1949 (כשנקראה “אילתה”, לימים שינתה לארקיע). בסיסה גם הוא בתל אביב (נתב״ג ושדה דב ההיסטורי). מסורתית ארקיע פעלה בעיקר בטיסות פנים לאילת ויעדי נופש קרובים, אך בשנים האחרונות הרחיבה ליעדים רחוקים יותר. בשנת 2019 קיבלה ארקיע את מטוסי ה-Airbus A321LR הראשונים בעולם​, המותאמים לטיסות ארוכות טווח. מטוסים אלו עם טווח של כ-7,400 ק״מ איפשרו לארקיע להתחיל לטוס ישירות ליעדים רחוקים חד-aisle. ואכן, ארקיע החלה להפעיל טיסות מת״א לבנגקוק על בסיס עונתי/שארטרי, במתכונת של כמה טיסות שבועיות.

טיסה ישירה של ארקיע לבנגקוק אורכת כ-11 שעות (תלוי במסלול והרוחות)​.

בשיא העונה לעיתים מופעלות גם טיסות שכר לתאילנד (למשל לפוקט) דרך ארקיע בשיתוף חברות אחרות. חשוב לציין שארקיע מפעילה צי מטוסים קטן: כיום בעיקר שני מטוסי A321LR (ארוכי-טווח) בקונפיגורציה של מחלקת תיירים בלבד, וכן מטוסי אמבראר E195 לטיסות קצרות.

מחירים (2025): ארקיע מתמקמת כאלטרנטיבה מוזלת לאל על בטיסה ישירה. מחירי טיסות ישירות של ארקיע לתאילנד עשויים להתחיל סביב $600-$800 הלוך-חזור במחלקת תיירים במבצעים, ולעיתים אף נמוכים יותר בשארטרים (נראו פרסומים סביב €577 לכיוון, כלומר כ-$650 הלוך-חזור)​.

עם זאת, הזמינות מוגבלת לעונות מסוימות. בשיא העונה (דצמבר-ינואר, חופשות) הכרטיס יכול להגיע גם לאיזור $1000 עקב ביקוש. ארקיע אינה מציעה מחלקות פרימיום או עסקים, כך שאם נוסע רוצה שירות יוקרתי יותר – יצטרך לבחור בחברה אחרת. המחירים כוללים לרוב מזוודה ובחירת מושב בסיסית, כאשר שירותים נוספים (הושבה מועדפת, מטען נוסף) ניתנים בתוספת תשלום.

שירות ומחלקות: כל המושבים במחלקת תיירים – ארקיע מגדירה את עצמה כמודל היברידי בין סדיר לשכר. במטוס ה-A321LR ישנם 220 מושבים בתצורה חד-מחלקתית (ללא הפרדה לעסקים)​.

המשמעות היא צפיפות יחסית: המושבים בתצורת 3-3 לאורך כל המטוס. יתכן שחלק מהשורות הקדמיות נמכרות כ”מושבי קומפורט” עם מקום רגליים מעט מוגדל. השירות בטיסה כולל ארוחה חמה כשרה (ארקיע משתמשת בקייטרינג כשר, לעיתים ממטבח מקומי בתאילנד בהלוך), שתיה קלה, ושירות בסיסי מצד הדיילים. אין מערכת בידור אישית מלאה בכל מושב – במקום זאת מחולקים טאבלטים להשאלה או שהתוכן מוזרם למכשירי הנוסעים באפליקציה (תלוי בציוד המטוס). אין כמובן גישה לטרקלין עסקים (החברה לא מציעה מחלקת עסקים). חשוב: כיוון שאין מחלקת עסקים, נוסעים המעוניינים במיטה שטוחה או שירות יוקרתי יצטרכו לטוס עם מובילים אחרים.

יחס לנוסעים ישראלים: כקו שמיועד במיוחד לישראלים, השירות מותאם לקהל הישראלי. הדיילים דוברים עברית, כל האוכל כשר, וההרגשה היא של “טיסת נופש” ישראלית. היתרון הוא אווירה נינוחה וצעירה, אך החיסרון – לעיתים נוסעים מדווחים על משמעת נמוכה יותר בטיסות שכר (כגון רעש במעברים). עדיין, הצוות בדרך כלל אדיב ומנוסה בחופשות מאורגנות. ארקיע מתחשבת במשפחות (קדימות בעלייה למטוס למשפחות עם ילדים), ומספקת הוראות גם בעברית.

כבודה ושינויים: ארקיע כוללת לרוב כבודה של 20 ק”ג לנוסע במחיר הכרטיס (וכן תיק יד עד 5 ק”ג)​.

בטיסות שכר, לעיתים הכבודה המותרת מעט נמוכה (15 ק”ג), אך בטיסות ישירות לתאילנד לרוב מאפשרים מזוודה סטנדרטית. שינוי כרטיס תלוי בסוג הכרטוס – בכרטיסי שכר זולים אין אפשרות שינוי/ביטול לאחר ההזמנה, בעוד שבכרטיסי סדיר של ארקיע (אם נמכרים) ייגבו דמי שינוי. מאחר וארקיע אינה טסה בתדירות גבוהה לתאילנד, שינוי תאריך עלול להיות מוגבל למועדים בודדים. אין שדרוגים למחלקה גבוהה יותר (אין מחלקה כזו), אבל ניתן לשדרג למושב מרווח יותר בתשלום קטן.

חוויית נוסעים: יש לקחת בחשבון שטיסה של 10-11 שעות במטוס צר-גוף (חד-סיפון) כמו A321LR היא חוויה שונה מטיסה בג’מבו רחב-גוף. חלק מהנוסעים מדווחים שעל אף שהמושבים סבירים, המעבר הצר גורם לעומס בתאי השירותים ובתא הנוסעים במהלך הטיסה. מנגד, המטוס חדש ומצויד במערכות תאורה מודרניות, לחות וטמפרטורה שנשלטות היטב, כך שהטיסה עצמה נוחה מבחינת תנאי סביבה. ביקורות: נוסעים ישראלים רבים נהנים מהמחיר הזול ומהטיסה הישירה, אך מציינים שחוויית השירות בסיסית – “להגיע מנקודה א’ לב'” ללא המותרות. היתרונות: טיסה ישירה, צוות דובר עברית, מחיר יחסית נוח. חסרונות: צפיפות, העדר מערכת בידור מלאה, ותדירות נמוכה (מגבילה גמישות). השירות ground של ארקיע בישראל ידוע כידידותי – דלפקי צ’ק-אין ייעודיים בנתב”ג לנוסעי תאילנד, ונציגי ארקיע מסייעים בשדה היעד.

טרקלינים ושירותי קונקשן: מאחר וארקיע טסה ישיר, אין קונקשן. טרם ההמראה, נוסעי ארקיע יכולים להשתמש (בתשלום) בטרקלין “המסלול המהיר” בנתב”ג אם ירצו, אך זה לא כלול בכרטיס. בנמל סוברנהומי בבנגקוק, בהיעדר טיסת המשך, הנוסעים ממשיכים ישירות לביקורת דרכונים. אין לארקיע טרקלין משלה בחו”ל, אך שותפי קוד או נוסעי VIP של טיולים מאורגנים עשויים לקבל גישה לטרקלין בעת ההמתנה לטיסה חזור. בסך הכול, ארקיע מספקת פתרון ישיר וחסכוני למי שמוכן לוותר על פינוקים בתמורה לטיסה ישירה וזולה יותר.

ישראייר (Israir Airlines)
רקע: ישראייר היא חברת תעופה ישראלית קטנה יחסית, שהוקמה ב-1996 (מקורה בחברת שכר בשם “כנפי העמק”). היא מבוססת בנתב״ג ומפעילה טיסות שכר וסדירות ליעדי נופש באירופה ובאזור. נכון ל-2025, ישראייר אינה מפעילה קו סדיר סדיר לתאילנד על בסיס יומיומי, אך בעבר ביצעה טיסות שכר עונתיות לבנגקוק ולפוקט, בעיקר בחגים. ישראייר שקלה הכנסת מטוסי רחב-גוף לצי כדי לפתוח קווים ישירים לתאילנד וארה”ב – בשנת 2024 אף דווח שחברה מתכננת לרכוש 4 מטוסי איירבוס A330neo רחבי-גוף כדי להפעיל טיסות ישירות לבנגקוק וניו יורק​.

אם העסקה תצא לפועל, יתכן ובשנים הקרובות נראה טיסות ישירות של ישראייר לתאילנד עם מטוסים חדישים ומחלקות עסקים. נכון לעכשיו, ישראייר מציעה ללקוחותיה טיסות לתאילנד דרך חברות שותפות (למשל כרטיס משולב עם אל על או עם מוביל אירופאי), או טיסות שכר מזדמנות בתקופות שיא.

מחירים (2025): כאשר היו טיסות שכר של ישראייר לתאילנד, הן שווקו כחבילות נופש ולעיתים היו זולות באופן משמעותי – סביב $500-$700 הלוך-חזור בתאריכים מסוימים. אך מכיוון שאין קו סדיר, בדרך כלל נוסע דרך ישראייר יטוס בקונקשן: לדוגמה, ישראייר לטשקנט ואז אוזבקיסטן איירליינס לבנגקוק, או ישראייר לאירופה ואז המשך בחברה אחרת. מחירי חבילות כאלו יכולים להיות תחרותיים (לעיתים $600-$800). אם וכאשר תחל ישראייר לטוס ישיר עם A330neo, הציפייה היא למחירים דומים לארקיע או אף מעט נמוכים כדי להתחרות. ישראייר, בהיותה חברת leisure, ידועה במבצעי “הרגע האחרון” זולים למילוי מטוסים.

שירות ומחלקות: צי ישראייר מורכב ממטוסי Airbus A320 ואיירבוס A321neo חדישים (צרי-גוף), בתצורת תיירים מלאה (180 מושבים ב-A320, וכ-220 ב-A321neo). אין מחלקת עסקים כיום בטיסות ישראייר – כל המושבים הם מחלקת תיירים, עם אפשרות למושב מועדף בתוספת תשלום. בטיסות ארוכות ששכרה ישראייר (למשל במטוס חכור רחב-גוף) ייתכן שהייתה מחלקת פרימיום כלשהי, אך באופן רגיל אין. אם ייכנסו לשירות מטוסי A330neo, ישראייר מתכננת לכלול בהם מושבים גדולים ומרווחים ואפילו מחלקת עסקים מתקדמת– כך חשפו בעסקת הרכש המתגבשת, מתוך מטרה “לייצר חוויית טיסה ייחודית ונוחה” בטיסות ארוכות. נכון לעכשיו, חוויית השירות דומה לארקיע: ארוחה כשרה בסיסית, שירות בעברית, ללא בידור אישי מושקע.

יחס לנוסעים ישראלים: ישראייר, בדומה לארקיע, מותאמת מאוד למשפחות ונופשים ישראלים. החברה מקפידה על כשרות מלאה בכל טיסותיה. צוות הדיילים ישראלי ודובר עברית, וידוע בגישה צעירה ומכניסת אורחים. נוסעים מציינים לחיוב את היחס האישי לעיתים – בהיותה חברה קטנה, התחושה “בוטיקית” יותר. למשל, דיילים נוהגים לעבור בין הנוסעים ולוודא שכולם מרגישים בנוח. ישראייר גם מציעה חבילות נופש, כך שלעתים יש ליווי של מדריכי טיולים או נציגים בטיסה.

כבודה ושינויי כרטיס: במדיניות ישראייר, מזוודה במשקל 23 ק”ג כלולה לרוב בכרטיסי טיסה בינ”ל (15 ק”ג בטיסות קצרות יותר לאירופה)​.

שינוי תאריך או שם בכרטיס טיסה כרוך בתשלום (אם הכרטיס מאפשר; בכרטיס שכר זול בד”כ אין אפשרות שינוי). ביטול כרטיס – בהתאם לחוק הגנת הצרכן הישראלי, ניתן לבטל תוך 14 יום ממועד ההזמנה עם קנס 5% או 100 ש”ח, ולאחר מכן אין החזר. ישראייר מאפשרת שירות טרום-טיסה גמיש – למשל צ’ק-אין מוקדם בתל אביב (בעבר, דרך טרמינל בעיר) לטיסות שכר, כדי להקל על הנוסעים. אין תוכנית שדרוג רשמית או מועדון נוסע מתמיד בישראייר (נכון ל-2025).

חוויית נוסעים: נוסעים שבחרו לטוס בטיסות ישראייר (או חבילות) לתאילנד בעבר מציינים שזו חוויית “קבוצה” – רבים מהנוסעים מכירים זה את זה מהטיול המאורגן או מהקהילה (כיוון שהשיווק פונה למגזרים ספציפיים). היתרונות: אווירה ידידותית, טיסה “ישראלית” לחלוטין, וצוות שנגיש לנוסעים. יש מדווחים שהמטוסים נקיים ומטופחים, ושהטיסה עוברת בנעימים עם הפעלות כגון הגרלות או חלוקת צעצועים לילדים. מצד שני, אין מערכות בידור אישיות במושבים כמו אצל גדולים: מומלץ להביא טאבלט עם סרטים להעסיק את עצמך. המושבים במטוסים הצרים סבירים אך לא יותר מזה. נקודה לחיוב – ישראייר קיבלה ציון גבוה בבטיחות; היא עומדת בתקני IOSA של יאט”א.

טרקלינים וקונקשנים: כיום, מי שטס לתאילנד בישראייר יעשה זאת לרוב עם קונקשן. לדוגמה, חיבור נפוץ בעבר: טיסת ישראייר לתחנת ביניים באירופה (רומא/ברלין) ואז המשך עם חברת תעופה אחרת לבנגקוק. במקרה כזה, הנוסעים לא נהנים משירותי טרקלין מיוחדים אלא אם רכשו עצמאית גישה. אם ישראייר תתחיל להפעיל קו ישיר בעתיד, ייתכן ותתקשר עם טרקלין בבן גוריון עבור נוסעי פרימיום (אולי טרקלין דן) ובבנגקוק עם טרקלין מקומי. בינתיים, ישראייר מתמקדת במתן פתרון חסכוני, ולכן רוב שירותי הפרימיום אינם רלוונטיים.

טורקיש איירליינס (Turkish Airlines)
רקע: טורקיש איירליינס, חברת הדגל של טורקיה, היא שחקן מרכזי בקו ישראל-תאילנד בזכות נמל הבית שלה באיסטנבול. החברה נוסדה בשנת 1933 וכיום היא מהגדולות בעולם ביעדים (טסה ל-300+ יעדים). בסיס הפעולה העיקרי הוא בנמל התעופה החדש של איסטנבול (IST). טורקיש מפעילה עד 3-4 טיסות יומיות מתל אביב לאיסטנבול, ומשם טיסות יומיות רבות לבנגקוק (BKK) ולעיתים גם לפוקט (HKT) בעונות השיא. טיסות הקונקשן באיסטנבול מתוכננות בנוחות, עם זמני המתנה טיפוסיים של 2-4 שעות. משך הטיסה: ~2 שעות מת”א לאיסטנבול, ועוד כ-9-9.5 שעות מאיסטנבול לבנגקוק. צי המטוסים של טורקיש מגוון – בקו לת”א לרוב צרי-גוף (איירבוס A321neo או בואינג 737MAX חדישים), ובקו לאסיה רחבי-גוף (בואינג 777-300ER או 787-9, ולעיתים איירבוס A350). טורקיש זוכה לפרסים על רשת היעדים הרחבה שלה, וב-2019 דורגה כחברת התעופה המובילה באירופה.

מחירים (2025): טורקיש מציעה תמחור תחרותי מאוד לנתיב תאילנד, מה שהופך אותה לאחת הבחירות הפופולריות. מחירי הלוך-חזור לתאילנד דרך איסטנבול מתחילים בסביבות $700-$800 בשפל העונה, ויכולים לטפס לכ-$1,100-$1,300 בעונה גבוהה. לפי נתוני Trip.com, מחיר מינימום שנרשם היה ~$1,188 לטיסה הלוך-חזור (יתכן כולל כבודה ומסים)​.

בפועל, ישראלים רבים מוצאים דילים עם טורקיש סביב $600-$800 כאשר מזמינים מוקדם או מנצלים מבצעים. מחלקת העסקים של טורקיש מתומחרת באופן אטרקטיבי לעיתים – כ-$2,000-$2,500 הלוך-חזור, זול יחסית למתחרים, מה שמושך נוסעי עסקים. החברה מפעילה גם מחלקת פרימיום אקונומי? (טורקיש ביטלה את מחלקת Comfort Class שהייתה בעבר, כך שכיום אין Premium Economy). לכן, הבחירה היא בין תיירים לעסקים. מדיניות המחיר של טורקיש גמישה: כרטיסים זולים בדרך כלל כוללים קונקשן ארוך יותר או יציאה בימי אמצע השבוע.

שירות ומחלקות: טורקיש ידועה בשירות נדיב וארוחות משובחות אפילו במחלקת תיירים. במחלקת התיירים במטוסים רחבי-הגוף, מרווח הרגליים לרוב 31-32 אינץ’ – סטנדרטי אך נוח, והמושבים מצוידים במסך אישי גדול עם מערכת בידור עשירה (מבחר סרטים, גם תכניות בינלאומיות). הארוחות בטיסות הארוכות מוגשות פעמיים (ארוחה עיקרית וארוחה קלה לפני נחיתה), במטבח טורקי ובינלאומי; ידוע במיוחד הקינוח הטורקי (בקלאווה, עוגות) שמוגש לעיתים.

מחלקת עסקים של טורקיש מציעה מושבים נפתחים שטוחים מלאים (ב-777 תצורה 2-3-2 מעט צפופה לעסקים, ב-787/A350 תצורת 1-2-1 מודרנית עם גישה למעבר). נוסעי עסקים נהנים מתפריט גורמה שנבנה ע”י “שף מעופף” בטיסה, שירות קפה ותה טורקי מסורתי, ערכות נוחות יוקרתיות, ומצעי מיטה בשעת השינה. אין כאמור מחלקת פרימיום אקונומי בחברה כיום. טורקיש חברה בברית Star Alliance, כך שנוסעי פרימיום ואליאנס זכאים להטבות כצבירת מיילים ומעבר מהיר בבידוק.

יחס לנוסעים הישראלים: למרות המתיחות הפוליטית בעבר, טורקיש איירליינס משרתת את השוק הישראלי זמן רב, וצברה קהל נאמן. החברה מספקת מנות כשרות לנוסעים המבקשים מראש (הקייטרינג באיסטנבול ערוך לכך; הארוחות הכשרות ארוזות ומסומנות). חלק מהדיילים בקו לת”א יודעים מילים בסיסיות בעברית, והודעות בטיסות מת”א מושמעות גם בעברית לעיתים. יחס הצוות בדרך כלל מקצועי וחם – בסקרי שביעות רצון, טורקיש דורגה כאחת מחברות התעופה בעלות שירות טוב באירופה. נוסעים ישראלים רבים משבחים את “תמורה לכסף” שטורקיש נותנת: חוויה המזכירה חברות פרימיום במחיר נגיש. יחד עם זאת, היו דיווחים יחידניים על בידוקים ביטחוניים ממושכים לנוסעים ישראלים באיסטנבול – כיום, בנמל החדש, התהליך משופר. החברה ידועה בסבלנותה לנוסע הישראלי, למשל דיילים מכירים צרכים מיוחדים (החלפת מושב, ילדים וכו’). אתר האינטרנט זמין באנגלית ובטורקית (אין בעברית), אך סוכנויות נסיעות בישראל מתמצאות בעבודה עם טורקיש.

כבודה ושינויי כרטיס: טורקיש מפנקת יחסית בכבודה: כרטיס תיירים בקו לתאילנד כולל 2 מזוודות של 23 ק”ג כל אחת לנוסע (או לחלופין 30 ק”ג במשקל כולל – מדיניות משתנה לפי יעד)​.

זהו יתרון לעומת רבות מהמתחרות שנותנות רק מזוודה אחת. במחלקת עסקים המגבלה היא 2X32 ק”ג. כבודת היד: תיק עד 8 ק”ג לנוסע. שינויי כרטיס: טורקיש מאפשרת שינוי תאריך בקנסות סבירים (בסביבות $150 שינוי, תלוי במחלקת מחיר הכרטיס) והפרשי מחיר. במהלך מגפת הקורונה החברה אף איפשרה שינוי ללא קנס לתקופה. ביטול כרטיס לפני הטיסה – מדיניות ההחזר תלויה בסוג הכרטיס; כרטיסים זולים לא ניתנים להחזר (אך מיסי נמל מוחזרים), גמישים יותר מאפשרים החזר עם קנס ~$200. שדרוגים: ניתן לשדרג למחלקת עסקים עם מיילים (אם חברי מועדון Miles&Smiles), או לגשת לדלפק בשדה – טורקיש לעיתים מציעה “מבצעי שדרוג” בתשלום במקרה שיש מושבים פנויים בעסקים, בסכום נמוך מהרגיל (נוסעים דיווחו על ~500$ שדרוג בשדה).

חוויית נוסעים: טורקיש זוכה לשבחים על איכות המזון והבידור – בסקרי Skytrax נוסעי מחלקת תיירים דירגו את הארוחות בין הגבוהות בעולם. בנוסף, החברה מציעה WI-FI בתשלום (לעיתים חינם לנוסעי עסקים או חברי מועדון עילית). מושבי העסקים (במטוסים החדשים) מתחרים ברמה גבוהה עם מיטות מלאות ודלתות פרטיות למחצה. טורקיש גם מצטיינת בעמידה בזמנים: עם זאת, יש לשים לב שקונקשנים קצרים באיסטנבול עלולים להשתבש במקרי איחור – ולכן מומלץ לבחור לפחות שעתיים קונקשן. במקרה של פספוס, טורקיש מספקת סיוע מלא, מלון וכו’. דירוגי השירות של טורקיש גבוהים; למשל, בכתבה אחת דורגה במקום 7 בעולם​ (בין חברות כמו Emirates ו-Cathay).

נוסעים ישראלים מרגישים בנוח באיסטנבול, למרות שזו מדינה מוסלמית – נמל התעופה הוא בינ”ל ומודרני מאוד. ביקורות נפוצות: “המטוסים חדישים ונקיים, צוות אדיב, האוכל נהדר – לא מרגישים את הקונקשן”. מנגד, לעיתים נשמעת תלונה על נמל איסטנבול הענק – המרחקים להליכה גדולים, ויש צורך לעבור בידוק ביטחוני נוסף שם.

טרקלינים ושירותי קונקשן באיסטנבול: כאן טורקיש מצטיינת במיוחד. בנמל איסטנבול ישנו טרקלין Business עצום לנוסעי עסקים וסטטוס, הנחשב לאחד הטובים בעולם. הטרקלין מציע מבחר ענק של אוכל טורקי טרי (שף שמכין גוזלמה, מרקים, מבחר מתוקים), מקלחות, חדרי מנוחה, אפילו חדרי משחק וקולנוע. בנוסף, קיים טרקלין Miles&Smiles לנוסעי פרימיום של Star Alliance. נוסעים בעלי קונקשן ארוך (מעל 8 שעות) זכאים לעיתים ל”Touristanbul” – סיור מודרך חינם באיסטנבול, או מלון חינם (תוכנית Stopover) אם זמני ההמתנה מאוד ארוכים ואין חלופה קצרה​.

שירות זה אטרקטיבי במיוחד: רבים מהישראלים נהנו מלילה על חשבון טורקיש בבית מלון 4-5 כוכבים באיסטנבול בדרך לתאילנד. הקונקשן באיסטנבול חלק בדרך כלל – המזוודות נשלחות ישירות, ועל הנוסעים רק לעבור בדיקה בטחונית ולהגיע לשער הבא. זמן המעבר המינימלי הוא ~1.5 שעות, אך כדאי 2+. לסיכום, איסטנבול כצומת: יתרון גדול של טורקיש עם טרקלינים ברמה עולמית ושירותי קונקשן שאין שני להם, ההופכים את עצירת הביניים לנוחה ומהנה.

רויאל ג’ורדניאן (Royal Jordanian)
רקע: רויאל ג’ורדניאן (RJ) היא חברת התעופה הלאומית של ירדן, שהוקמה ב-1963.

לבעלי דרכון ישראלי, רויאל ג’ורדניאן היוותה במשך שנים שער נוח למזרח הרחוק דרך עמאן, במיוחד כאשר לא היו יחסים עם מדינות המפרץ. בסיס החברה הוא בנמל התעופה המלכה עאליה בעמאן (AMM), הממוקם רק 30 דקות טיסה מתל אביב. RJ מפעילה כ-3-4 טיסות יומיות קצרות בין תל אביב לעמאן במטוסים אזוריים (Embraer 175/195 או ATR), ומשם טיסות המשך לבנגקוק (כשירות סדיר ותיק של החברה). הטיסה מעמאן לבנגקוק נמשכת כ-7-8 שעות, ומופעלת בד”כ במטוסי איירבוס A330-200 או בואינג 787-8 של RJ. לרויאל ג’ורדניאן יש צי קטן יחסית (פחות מ-30 מטוסים) והיא חברה בברית OneWorld (לצד אמריקן, בריטיש, קטאר איירווייז וכו’). מבחינת היסטוריה – בתקופות של מתיחות ביטחונית בארץ, RJ הייתה אחת הבודדות שטסו, וכך רכשה קהל נאמן.

מחירים (2025): RJ מציעה מחירים תחרותיים אך לא תמיד הזולים ביותר. לעיתים קרובות, מחירי קונקשן דרך עמאן דומים למחירי טורקיש דרך איסטנבול. ניתן למצוא כרטיסי הלוך-חזור בכ-$700-$900 בעונות רגועות. בעונות שיא, הכרטיס מתייקר עד לכ-$1,200. מכיוון שהקונקשן קצר ונוח, נוסעים מסוימים מוכנים לשלם מעט פרמיה על כך. מחלקת העסקים של RJ מתומחרת אטרקטיבית יחסית – סביב $1,800-$2,200 הלוך-חזור, לרוב זול מהמתחרות במפרץ. כמו כן, RJ לעיתים מציעה מבצעי “שדרג לעסקים” זולים. בהשוואה לאל על (ישיר) – בדרך כלל RJ תהיה זולה משמעותית, וביחס לטורקיש – דומה או מעט יותר יקרה (תלוי בתקופה). נקודה חשובה: RJ מאפשרת כרטוס “Open Jaw” גמיש, למשל יציאה מת”א חזרה לירדן לנוסעים ישראלים שרוצים להמשיך ליעד אחר – אך זה פחות רלוונטי לתאילנד.

שירות ומחלקות: במחלקת תיירים על טיסות ארוכות של RJ (בנגקוק-עמאן) המושבים ברוחב 17-18 אינץ’ ומרווח ~32 אינץ’, מצוידים במסכי בידור אישיים (מערכת קצת מיושנת ב-A330, עדכנית יותר ב-787). ארוחה חמה מלאה מוגשת (במטבח ערבי ובינ”ל) וכוללת גם אפשרות למנת “מנות מיוחדות” בהזמנה מראש. השירות ידידותי – החברה מתגאה באירוח ירדני מסורתי.

מחלקת עסקים (Crown Class) מציעה מושבי Lie-flat 180° (ב-787 תצורת 2-2-2, ב-A330 כורסאות נטייה גדולה אך לא שטוחות לחלוטין). נוסעי עסקים מקבלים טיפול VIP: קו רקיע נפרד בעמאן, גישה לטרקלין “Crown Lounge” המפואר, ותפריט שף. RJ אינה מציעה Premium Economy. החברה מדורגת כ-3 כוכבים (Skytrax) – שירות סולידי אך לא מפואר במיוחד.

יחס לנוסעים הישראלים: רויאל ג’ורדניאן שירתה לאורך שנים נוסעים ישראלים רבים, ולפיכך התנסתה בצרכיהם. החברה מציעה מנת אוכל כשרה בהזמנה מוקדמת (מגיעה מקייטרינג בירדן, בהשגחת בד”ץ בלונדון או דומיו). חלק מהדיילים ואנשי הקרקע בעמאן דוברי מעט עברית, או לכל הפחות אנגלית שוטפת. יחסם של הירדנים לנוסעים הישראלים בדרך כלל מקצועי וללא אפליה; רבים אף נהנים מסקרנות וידידות (נוסעים ישראלים דיווחו על קבלת “ברוכים הבאים” בעברית בעמאן). יתרון גדול הוא קרבה גיאוגרפית ותרבותית – הנוסעים מרגישים בנוח, השלטים בערבית ואנגלית (שפה ערבית מוכרת לישראלים רבים), אין פערי זמן גדולים. בנוסף, RJ הייתה אופציה כשרה עוד לפני חברות המפרץ – כך שמוניטין טוב נבנה בקרב שומרי מצוות. יש לציין שבגלל שמדובר בחברה ערבית, יש נוסעים שחשים אי נוחות ביטחונית, אך בפועל האבטחה מצוינת.

כבודה ושינויים: RJ מאפשרת בדרך כלל 2 מזוודות של 23 ק”ג במחלקת תיירים (מדיניות נדיבה בדומה לקטאר/טורקיש), ו-2×32 ק”ג בעסקים. כבודת יד: תיק 7 ק”ג. שינוי כרטיס: אפשרי עם קנס (~150$) וגביית הפרש. ביטול: בהתאם לכרטיס – בזול לא אפשרי, בגמיש אפשרי עם קנס. RJ מציעה לעיתים כרטיסים גמישים לעסקים ללא קנס שינוי. שדרוגים: ניתן לשדרג עם נקודות מועדון Royal Club, או להגיש בקשת שדרוג בתשלום אם מוצע. כיוון שחברה ב-OneWorld, גם נקודות Avios (בריטיש/קטאר) יכולות לקנות שדרוג. חידוש: RJ מפעילה תוכנית שנקראת “Bid2Upgrade” אונליין – נוסעים בתיירים יכולים להציע מחיר לשדרוג לעסקים, ומספר ימים לפני הטיסה מקבלים תשובה אם זכית.

חוויית נוסעים: היתרון הגדול הוא זמן טיסה קצר יותר – סה”כ אוויר מת”א לבנגקוק דרך ירדן הוא ~8-9 שעות (ממש כמו מסלול אל על ישיר, רק בחלוקה לשני מקטעים קצרים וארוכים)​.

לכן רבים מעידים שהם מגיעים רעננים יותר, במיוחד כי ההמתנה בעמאן קצרה (כשעה-שעתיים בלבד בדרך כלל). נמל עמאן קומפקטי ויעיל – הטרנזיט מהיר מאוד. חוויית הטיסה טובה: מטוסי 787 החדשים של RJ שקטים ונוחים, השירות אישי כי לרוב המטוסים לא מלאים עד אפס מקום. ביקורות נוסעים: רבים הופתעו לטובה מרמת השירות והאדיבות. אמנם RJ לא מפורסמת כמו אמירייטס, אך היא מספקת את הסחורה. חלק מהנוסעים ציינו שמערכות הבידור מיושנות מעט, ותוכן מוגבל בהשוואה לאחרים. חלק מהמטוסים (A330) כבר ישנים. אך הצוות מפצה בחביבות. נוסעים גם אהבו את קיצור תהליכי הבידוק – כיוון שיוצאים מישראל בטיסת המשך, מגלים שפחות קפדניים בביטחון (למשל אין צורך בהגעה 3 שעות קודם; לצ’ק-אין לטיסת עמאן מספיק 2 שעות). סך הכל, שביעות הרצון גבוהה, ומי שטס פעם עם RJ לעיתים נשאר לקוח קבוע.

טרקלינים ושירות בעמאן: בנמל עמאן, טרקלין Crown של RJ ממתין לנוסעי העסקים ובעלי סטטוס (OneWorld Sapphire ומעלה). הטרקלין מציע מזנון חם עם מאכלים ערביים (חומוס, פלאפל טרי), אזור שקט למנוחה, מקלחות וחדרי תפילה. הוא לא יוקרתי כמקביליו בדוחא או דובאי, אך נעים ולא עמוס.

עבור נוסעי תיירים, מעבר הגבול בעמאן די פשוט – אין צורך בוויזה לטרנזיט כמובן. שדה התעופה קטן, אך יש בו דיוטי פרי ומספר בתי קפה. שירות מיוחד: RJ מספקת הסעה יבשתית בין נתב”ג לעמאן עבור נוסעים – זה היה קיים בתקופות מסוימות כשלא היו טיסות, אך כיום פחות נדרש עם הטיסות התכופות. אם בכל זאת קורה ביטול טיסה מת”א (למשל מזג אוויר), RJ תוכל להעביר נוסעים באוטובוס לגשר הגבול ולהטיסם משם – גמישות לוגיסטית שאחרות לא מציעות. לסיכום, RJ היא בחירה אמינה ומכירת כרטיסים ישראלים רבים לתאילנד, במיוחד למי שמחפש קונקשן סופר-קצר קרוב לבית.

אמירייטס (Emirates)
רקע: אמירייטס היא חברת התעופה הלאומית של אמירות דובאי (איחוד האמירויות), ואחת החברות היוקרתיות והגדולות בעולם. נוסדה בשנת 1985 בחסות משפחת המלוכה של דובאי​, וגדלה בקצב מסחרר. בסיסה בנמל התעופה הבינ”ל של דובאי (DXB), בטרמינל 3 המפואר ששמור לטיסותיה​.

צי אמירייטס מורכב אך ורק ממטוסי רחבי-גוף – בעיקר בואינג 777-300ER (133 מטוסים) ואיירבוס A380 ענקיים (116 מטוסים)​, מה שמציב אותה כחברה המפעילה את הצי הגדול בעולם של שני הדגמים הללו. אמירייטס נכנסה לשוק הישראלי בעקבות הסכמי אברהם: החל מקיץ 2022 היא מפעילה 3-2 טיסות יומיות מת”א לדובאי במטוסי 777 גדולים, ומשם טיסות המשך רבות לתאילנד. הקו דובאי-בנגקוק הוא אחד העמוסים ברשת אמירייטס, עם עד 6-7 טיסות יומיות, רבות מהן במטוסי A380 ענקיים. הקונקשן בדובאי נוח (1-3 שעות). מבחינת זמנים: ~3:30 שעות ת”א-דובאי, ועוד ~6:30 שעות דובאי-בנגקוק. אמירייטס זוכה בקביעות בפרסים על מצוינות – למשל דורגה במקום הראשון כחברת התעופה הטובה בעולם​, עם ציונים גבוהים בנוחות, כבודה, עמידה בזמנים ושירות יוצא מן הכלל.

מחירים (2025): בניגוד לדימוי היוקרתי, אמירייטס מתמחרת תחרותית כדי למשוך את השוק הישראלי. מחירי תיירים הלוך-חזור לתאילנד דרך דובאי מתחילים סביב $750-$850 בעונות רגילות, וכ-$1100-$1300 בעונות שיא. למשל, אתר Booking הציג מחיר ממוצע ~$1,684 לטיסה ת”א-בנגקוק​– אך זה משקלל גם מחלקות יקרות. בפועל ניתן למצוא דילים בפחות מ-$800 לעיתים עם אמירייטס, במיוחד בהזמנה מוקדמת. מחלקת עסקים באמירייטס היא חוויה יוקרתית, ועלותה בהתאם: ~$2500-$3500 לרוב הלוך-חזור (תלוי זמינות במטוסי A380 או 777). מחלקה ראשונה – אמירייטס היא אחת הבודדות המציעות מחלקה ראשונה בקו לישראל (במטוסי 777 בתצורה 3-מחלקות). מחיר ראשון הוא גבוה מאוד, סביב $6,000-$8,000 לטיסה לתאילנד, אך מעניק חוויית פאר שאין שנייה לה (ראה בהמשך). ראוי לציין שאמירייטס השיקה ב-2022 מחלקת פרימיום אקונומי בחלק ממטוסי ה-A380 – אם אלה יופעלו בקונקשן לתאילנד, זו אופציה ביניים ~50% מעל מחלקת תיירים. החברה ידועה גם במדיניות עצירה חינמית בדובאי – נוסע יכול לעצור כמה ימים בדובאי ללא תוספת בכרטיס, מה שמהווה ערך מוסף לטיול.

שירות ומחלקות: אמירייטס מציבה סטנדרט עולמי. מחלקת תיירים – מושבים נוחים (מרווח 32-34 אינץ’ ב-A380 – מהנדיבים במחלקת תיירים​), מסך אישי ענק (~13 אינץ’) עם מערכת בידור ICE הנחשבת לטובה בתעשייה (מאות סרטים, כולל תוכן בעברית מסוים). הארוחות בתיירים איכותיות ומגוונות, עם יין חופשי ושירות משקאות במהלך הטיסה. מחלקת פרימיום אקונומי (אם זמינה) – מושב רחב יותר (19.5 אינץ’) עם הטייה גדולה ומרווח רגליים ~40 אינץ’, שירות כלי אוכל מפורצלן ומנות משופרות, כמעט חוויית עסקים קצרה. מחלקת עסקים – באיירבוס A380: סוויטה מרווחת בתצורת 1-2-1, מושב שטוח מלא, בר משקאות אישי, ומפורסם במיוחד ה-“Onboard Lounge” – בר סלוני שמור בחלק האחורי של הסיפון העליון שבו נוסעי עסקים יכולים לעמוד, לשתות קוקטייל ולהתרועע במהלך הטיסה​.

בבואינג 777: עסקים בתצורת 2-3-2 מעט פחות מרווחת (ללא גישה ישירה לכל מושב), אך עדיין מושבים שטוחים ושירות מפואר. מחלקה ראשונה – סוויטות פרטיות לחלוטין, עם דלתות הזזה, מיני-בר אישי, מושב ההופך למיטה רחבה במיוחד. ב-A380 ישנו מקלחת-ספא באוויר – כל נוסע מחלקה ראשונה זכאי להתקלח במהלך הטיסה, עם מים חמים, מוצרי טיפוח של Bulgari ושירות דייל/ת ייעודי​.

זו חוויה ייחודית לאמירייטס. כמו כן, מחלקה ראשונה כוללת ארוחת גורמה “אכול כפי יכולתך” בכל זמן, שמפניות יוקרה וקוויאר. אמירייטס באמת מספקת חוויה יוצאת דופן בכל המחלקות, מה שהופך אותה לאבן שואבת לנוסעים מכל העולם.

יחס לנוסעים ישראלים: מאז כינון היחסים, אמירייטס משקיעה בשוק הישראלי. החברה פתחה אתר ייעודי בעברית ושירות לקוחות עם נציגים דוברי עברית בישראל. בטיסות מת”א, יש לעיתים דיילת דוברת עברית בצוות או לפחות הכרזות מוכנות בעברית. מזון כשר זמין בהזמנה מוקדמת – באמירייטס מציינים שארוחות הכשרות שלהם מוכנות תחת השגחה מחמירה, ומוגשות אטומות. נוסעים ישראלים מדווחים על יחס מכבד וסקרנות מצד הצוות הרב-לאומי.

אמירייטס ידועה בהרכב צוות מגוון: יתכן שיהיו דיילים יהודים או ישראלים בצוות (החברה מעסיקה עובדים מ-120 מדינות). דיילי אמירייטס עוברים הכשרה להכיר מנהגי תרבות שונים, כך שנוסע ישראלי דובר רק עברית יקבל סיוע באיתור דייל דובר שפתו אם צריך. יתרון נוסף – בנמלי דובאי ובנגקוק אין שום בעיה עם דרכון ישראלי, והחוויה חלקה. בהיבט דתי, אמירייטס אפילו סיפקה במקרים מסוימים אזכור לשבת: ידוע שהחברה סייעה לנוסעים חרדים לארגן מניין תפילה ב-Lounge כשנדרש. לסיכום, כל נוסע – ללא הבדל לאום – מקבל באמירייטס יחס VIP.

כבודה ושינויי כרטיס: כמצופה, אמירייטס נדיבה בכבודה: 30 ק”ג לנוסע במחלקת תיירים, 40 ק”ג בפרימיום, 50 ק”ג בעסקים, ו-50 ק”ג+ במחלקה ראשונה (עם גמישות להוסיף). למעשה, לעיתים המחלקות היוקרתיות מאפשרות 2-3 מזוודות גדולות. כבודת היד בתיירים: תיק עד 7 ק”ג, ובעסקים/ראשונה שני תיקים סה”כ 14 ק”ג. מדיניות שינויי הכרטיס של אמירייטס הייתה גמישה בתקופת הקורונה (ללא קנס שינוי), נכון ל-2025 חזרו לגבות דמי שינוי בהתאם לכרטיס – לרוב $200-$300 לכיוון בכרטיס מוזל. ביטולי כרטיס: בכרטיסים לגמרי לא גמישים – אין החזר, אך לרוב כרטיסי תיירים של אמירייטס כוללים אופציה לביטול עם קנס בסדר ~$300. החברה מציעה מספר רמות מחיר (Special, Saver, Flex, Flex Plus) עם הטבות שונות. שדרוגים: ניתן לבצע שדרוג עם Skywards Miles (מועדון הלקוחות), ושדרוג בתשלום בשדה לעיתים אפשרי אם יש מקום. ישנו גם שירות “Bid Upgrade” שבו אפשר להציע סכום. עם זאת, מחלקות הפרימיום של אמירייטס לרוב מלאות, אז שדרוג לא מובטח. נוסעי עסקים וראשונה מקבלים בשדה השירות הנחשב בעולם – הסעה בלימוזינה משדה התעופה ואליו (בדובאי ובנגקוק, לא בישראל), מעבר בביטחון במסלול VIP, וכמובן טרקלינים יוקרתיים.

חוויית נוסעים: אמירייטס מצטיינת בעקביות בסקרים בינ”ל. הנוסעים משבחים את המושבים הנוחים, הבידור המתקדם, ה-WiFi הזמין (בתשלום סמלי לתיירים, חינם לעסקים/ראשונה), והתחושה שהטיסה “חולפת מהר”. אחת החוויות הזכורות ביותר היא הטרקלין המעופף: נוסעי עסקים/ראשונה יכולים לגשת לבר במטוס A380, ליהנות מכיבוד ואלכוהול חופשי, לפגוש נוסעים אחרים – דבר שיוצר חוויה חברתית באמצע טיסה ארוכה​.

מחלקת הראשונה כמובן מקבלת דירוגים מושלמים – הפרטיות, המקלחת באוויר, המיטה הנוחה עם מזרן, ועוד פינוקים (פיג’מת יוקרה וכו’). גם בתיירים, הדגש הוא על הפרטים הקטנים: ילדים מקבלים צעצוע מתנה, יש חבילות פעילות לילדים, ודיילים עוברים כמה פעמים להציע מים וחטיפים – לא משאירים אותך צמא. דירוגי דיוק של אמירייטס מצוינים, וידוע שהחברה משקיעה רבות בתזמון קצר של קונקשנים בדובאי. ביקורות: “פשוט וואו – לא מרגישים שטסים במחלקת תיירים”; “הכל זורם, הכל בנדיבות, רמה אחרת”.

לצד זאת, חלק מהנוסעים העירו שטיסות מת”א עצמן (קטע קצר) מופעלות במטוס 777 שצפיפותו גבוהה (10 מושבים בשורה בתיירים) כך שהטיסה לתאילנד מתחילה בצפיפות יחסית. אך מיד עם ההמשך מדובאי, במיוחד אם זה A380, החוויה משתפרת. בסיכומו של דבר, אמירייטס מגדירה סטנדרט גבוה מאוד לשירות לקוחות, מה שממקם אותה בצמרת העולמית באופן עקבי​.

טרקלינים ושירותי קונקשן בדובאי: נמל דובאי הוא מהמובילים בעולם בהיקף, אך אמירייטס עיצבה אותו כך שקונקשן יהיה נוח. בטרמינל 3 העצום ישנם טרקליני עסקים וראשונה של אמירייטס בכל קונקורס. הטרקלינים מדהימים בגודלם וביוקרתם: מבחר מסעדות גורמה, מתחמי ספא, מקלחות פרטיות בשפע, חדרי שינה, ואפילו אזור יין Moët & Chandon לנוסעי מחלקה ראשונה​.

נוסעי מחלקה ראשונה עולים למטוס ישירות מתוך הטרקלין (בדובאי יש שערים מיוחדים לכך).

שירות Dubai Connect: אמירייטס מציעה מלון חינם בדובאי לנוסעים עם קונקשן ארוך מ-8 שעות שאין חלופה קצרה – זה כולל הסעה, חדר במלון 4-5 כוכבים ואפילו ארוחות, ללא עלות. רבים מנצלים זאת בדרך לתאילנד כדי לנוח או לבקר בעיר. עבור נוסעי תיירים בקונקשן קצר, שדה דובאי מציע המון חנויות דיוטי פרי (מהגדולים בעולם), ומסעדות לכל טעם. העובדה שאין צורך לעבור בידוק ביטחוני נוסף (טרנזיט ישיר) הופכת את העצירה לקלה. צוותי קרקע של אמירייטס נמצאים בכל פינה לסייע במידת הצורך. בדובאי, כמו באיסטנבול, אמירייטס מאפשרת גם יציאה לסיור בעיר אם יש מספיק זמן – וויזת כניסה לאמירויות ניתנת בחינם לישראלים. בקיצור, דובאי כמרכז קונקשן היא יעילה, אולטרא-מודרנית וידידותית לנוסע, ומשלימה את חוויית הפרימיום של אמירייטס.

פליידובאי (FlyDubai)
רקע: פליידובאי היא חברת הלואו-קוסט של אמירות דובאי, נוסדה בשנת 2008. למרות שמיתגה עצמה כנפרדת, היא נמצאת בשיתוף פעולה הדוק עם אמירייטס (כולל שיתוף קוד ומעבר נוסעים). FlyDubai מפעילה טיסות ישירות יומיות מת”א לדובאי מאז סוף 2020, במטוסי צרי-גוף בואינג 737-800 ו-737 MAX. מנמל דובאי, היא מציעה טיסות המשך לבנגקוק ולפוקט. הפלוס – מחירי כרטיסים זולים יותר מאמירייטס; המינוס – חוויית טיסה לואו-קוסט (מטוס קטן יותר, שירות בסיסי). זמן הטיסה לתאילנד דרך FlyDubai: ~3:30 שעות לת”א-דובאי, ועוד ~6 שעות לדובאי-בנגקוק (היא מפעילה 1-2 טיסות יומיות לדובאי-בנגקוק, לרוב בלו”ז לילה). FlyDubai משתמשת בטרמינל 2 הישן יותר בדובאי כבסיס, וגם בחלק מטרמינל 3 עבור טיסות משותפות עם אמירייטס.

מחירים (2025): היתרון הבולט הוא המחיר – כרטיסי FlyDubai לתאילנד יכולים להתחיל כבר מ-$600-$700 הלוך-חזור, לעיתים אף פחות במבצעים. כמובן, צריך לקחת בחשבון תוספות (כבודה, ארוחות). מבנה התעריפים של FlyDubai גמיש: כרטיס “Lite” כולל רק תיק יד, “Value” כולל מזוודה 20 ק”ג, ו”Flex” כולל גם בחירת מושב ושינוי אפשרי. גם עם הוספת כבודה, לרוב המחיר סופי יוצא זול מאמירייטס בכמה מאות דולרים. בעונות השיא (לדוגמה סוכות) המחיר יכול להגיע ל-$900-$1000, אך עדיין יהיה נמוך מרוב המתחרים. מחלקת עסקים קיימת ב-FlyDubai (בשונה מרוב הלואו-קוסט) – מטוסיה צרי-הגוף מכילים תא עסקים קטן עם ~12 מושבים מרווחים (לא שטוחים). מחיר עסקים דרך FlyDubai בד”כ סביב $1800-$2200 – זול מאוד יחסית למחלקות עסקים אחרות, אך יש לזכור שזה מושב כורסה ולא מיטה שטוחה.

שירות ומחלקות: מחלקת תיירים של FlyDubai היא לואו-קוסט טיפוסית: מושבים 3-3, מרווח רגליים 30 אינץ’ (קצת צפוף מהרגיל), בלי מסכים אישיים ברוב המטוסים (תוכן בידור זמין על בסיס סטרימינג למכשיר שלך או במסכים מרכזיים). הארוחות אינן כלולות במחיר הבסיס – ניתן לרכוש מראש ארוחה חמה (~10-15$) או חטיפים ושתייה על המטוס. מי שקונה כרטיס Flex אולי יקבל כריך ושתייה חינם, אחרת הכל בתשלום. דיילי FlyDubai צעירים ויעילים, אך אל תצפה לסיבובי שתייה יזומים – אם צריך משהו, מזמינים ומשלמים. מחלקת עסקים: מפתיעה לטובה – מושב גדול עם הטייה משמעותית (אך לא מיטה שטוחה מלאה), תצורה 2-2. נוסעי עסקים מקבלים ארוחה מלאה ללא תשלום, משקאות חופשי, ערכת נוחות בסיסית ושמיכה. השירות במחלקת עסקים אישי יותר עם דייל ייעודי. סה”כ, FlyDubai מספקת מוצר “פרמיום” פשוט יותר עבור מי שרוצה לעבור בקונקשן בזול אך לשבת בנוחות. חשוב: FlyDubai לא חברה בברית תעופה, אך יש תוכנית נאמנות “OPEN” משלה, וגם שיתוף עם Emirates Skywards. המשמעות היא שאם טסים FlyDubai+אמירייטס, ניתן לצבור/לממש מיילים משותפים.

יחס לנוסעים הישראלים: לאחר הסכמי השלום, FlyDubai הייתה החלוצה שנכנסה ראשונה לנתב”ג. החברה גייסה גם דיילים ממוצא יהודי/ישראלי לשורותיה, וקיימים כמה דיילים דוברי עברית בצוות (לא מובטח בכל טיסה). בכל מקרה, ניתן לקבל ארוחה כשרה בהזמנה מראש (מאותו מטבח שמשרת את אמירייטס). הצוות רב לאומי, עם הרבה דיילות ממזרח אירופה והפיליפינים, ולכן ההתנהלות באנגלית. התרבות הארגונית מערבית יחסית, ואין הרגשה של חברת מפרץ שמרנית – אלכוהול נמכר חופשי בטיסה (למעט אם טסים בתקופת רמדאן אולי השירות שונה). נוסעים ישראלים רבים נהנים מהיעילות – טיסה קצרה לדובאי, ומיד המשך. דווח כי FlyDubai אמנם לואו-קוסט, אבל בחוויית הנוסע הכללית לא מרגיש “זול מדי”. עם זאת, יש לציין שמטוסי ה-737 שלהם לעיתים רועשים יותר ופחות נוחים מטיסת רחב-גוף, אז יש החווים ירידה ברמת הנוחות לעומת אמירייטס. יחס הצוות בדרך כלל קורקטי – אין זמן לפינוק מיוחד, אך בהחלט לא נתקלים ביחס שלילי. החברה חדשה בשוק הישראלי, ולכן שואפת להרשים.

כבודה ושינויי כרטיס: כמצוין, הכבודה לא כלולה בכרטיס הזול. מרבית הנוסעים ירכשו לפחות מזוודה 20 ק”ג (תעריף Value). כרטיס Flex של FlyDubai מאפשר שינוי תאריך ללא קנס, רק הפרש מחיר, וביטול עם החזר חלקי. בכרטיסים הזולים, שינוי כרוך בקנס של כ~50$ + הפרש, וביטול לרוב לא אפשרי (או עם החזר מינימלי). FlyDubai מאפשרת 7 ק”ג תיק יד חינם. נוסעי עסקים מקבלים 2 מזוודות 32 ק”ג כולל, ותיק יד 14 ק”ג. שדרוגים: אפשר לשדרג לעסקים דרך הצעת מחיר (Bid) אונליין במערכת דומה לאמירייטס. לעיתים אפשר גם לרכוש בשדה אם יש מקום, בסכום משתלם (נוסעים ציינו ~400$ מת”א לבנגקוק שדרוג – מחיר טוב למחלקת עסקים, אם כי כאמור זה לא Lie-flat).

חוויית נוסעים: למי שמוכן לוותר על המותרות, FlyDubai מספקת אמצעי להגיע לתאילנד בזול בלי יותר מדי טרדות. הקונקשן בדובאי טרמינל 2 פשוט יחסית – הטרמינל קטן, אבל פחות מצויד: יש פחות מסעדות, והוא לעיתים עמוס בטיסות לואו-קוסט אזורי. מושבי התיירים בטיסות הארוכות (6 שעות) עלולים להיות מתישים אם המטוס מלא, כי המרחב מוגבל והשירות עצמי ברובו. לכן, רבים בוחרים לשלם על מושב מרווח ביציאת חירום או בשורות הראשונות כדי לשפר את הנוחות. ביקורות נפוצות: “קיבלנו בדיוק מה ששילמנו עליו – טיסה בזמן, מטוס מודרני, אבל להביא סנדוויץ’ מהבית”. חלק מהנוסעים שניסו מחלקת עסקים ציינו שהופתעו לטובה – הכורסאות נוחות, האוכל טעים, והפרטיות טובה יותר מאשר בעסקים של אל על למשל (שם במטוס צר זה 2-2, די דומה). FlyDubai משתמשת בטיסות לת”א במטוסי 737MAX חדישים, המצוידים במערכות להפחתת רעש, כך שהטיסה שקטה יחסית. החיסרון: אין בידור אישי, אז חשוב להצטייד בספר/טאבלט. אחד היתרונות – כי היא חברה קטנה, תורי הצ’ק-אין והעלייה למטוס קטנים יותר.

טרקלינים וקונקשן בדובאי: FlyDubai מציעה לנוסעי עסקים ובעלי כרטיס Flex גישה לטרקלין “המחלקה העסקית” בטרמינל 2, שהוא צנוע בהרבה מטרקליני אמירייטס אך עדיין נעים: כיבוד קל, שתיה, איזורי ישיבה ושקט מההמולה. נוסעי תיירים יכולים בתשלום (~50$) להיכנס לטרקלין Marhaba הרגיל. המעבר לטיסת ההמשך לרוב כרוך בבידוק ביטחוני נוסף (טרמינל 2 מצריך מעבר, בניגוד לטרנזיט הפנימי של טרמינל 3). עם זאת, בהיותו קטן – הזמן הנדרש קצר. FlyDubai בדובאי מתאמת זמנים מול אמירייטס: יש שאטלים פנים-טרמינליים במידת הצורך בין T2 ל-T3. לסיכום, חוויית הטרנזיט סבירה, אבל כמובן לא מפוארת. מי שמעריך חסכון על פני פאר, ימצא ב-FlyDubai פתרון מצוין לנוסעים הישראלים בדרך לתאילנד.

אתיחאד איירווייז (Etihad Airways)
רקע: אתיחאד היא חברת התעופה הלאומית של אבו דאבי (איחוד האמירויות), נוסדה בשנת 2003. בסיס הפעולה שלה הוא בנמל התעופה אבו דאבי (AUH). אתיחאד, יחד עם אמירייטס וקטאר איירווייז, היוותה חלק מ”השלישייה” של המפרץ המתחרות על תעבורת הנוסעים העולמית. לאחר הסכמי אברהם, החלה אתיחאד טיסות ישירות מתל אביב לאבו דאבי בתחילת 2021. כיום היא מפעילה 2 טיסות יומיות בקו זה במטוסי בואינג 787-9 דרימליינר או איירבוס A320 (תלוי ביקוש). מאבו דאבי, אתיחאד מפעילה טיסה יומית לבנגקוק (787-10 חדיש, או A350-1000) וכן מספר טיסות שבועיות לפוקט בעונה. זמן הטיסות: ~3 שעות לת”א-אבו דאבי, ~6 שעות לאבו דאבי-בנגקוק. צי אתיחאד מתקדם מאוד, עם דרימליינרים, איירבוס A350 ו-A380 (אמנם צומצם עקב התייעלות). החברה זכתה ב-2016 לדירוג 5 כוכבים Skytrax ותואר החברה המובילה בעולם מספר פעמים.

מחירים (2025): אתיחאד מתחרה ישירות באמירייטס על הנוסע הישראלי, ולכן המחירים דומים ותחרותיים. לעיתים אתיחאד זולה במעט, למשל כרטיסי הלוך-חזור לתאילנד דרך אבו דאבי עשויים להתחיל בכ-$700-$800. במבצעי השקה נראו אפילו מחירים סביב $600. בעונות שיא, כרטיס עשוי להגיע ל-$1000-$1200, בדומה לאחרים. באופן כללי, אתיחאד שומרת על תמחור ממוצע, לא זול במיוחד ולא יקר – בהתאם לשירות האיכותי שהיא מציעה. מחלקת עסקים של אתיחאד מתומחרת מעט זול מאמירייטס – סביב $2200-$2800 לטיסה הלוך-חזור לתאילנד. אתיחאד הסירה את מחלקת הראשונה מכל מטוסיה למעט צי ה-A380 (שקורקע זמנית), כך שנכון ל-2025 אין מחלקה ראשונה זמינה בדרך לתאילנד. פרימיום אקונומי – אין (אתיחאד בחרה שלא להתקין מחלקה זו במטוסיה, במקומה התמקדה בשיפור מחלקת העסקים). אתיחאד גם מציעה עצירת ביניים באבו דאבי בחינם, עם תוכניות “Stopover on us” – לילה מלון חינם באבו דאבי לנוסעים, דבר שמגביר את התמורה.

שירות ומחלקות: מחלקת תיירים של אתיחאד זוכה לשבחים. במטוסי 787/A350 מושבי התיירים בתצורה 3-3-3, מרווח 31-32 אינץ’, עם מסך אישי HD ותוכן בידור מגוון (אם כי ייתכן מעט פחות עשיר מאמירייטס). החברה ידועה בכיסאותיה הנוחים ארגונומית ושירות אדיב. דיילים עוברים הכשרה של “שרות מכל הלב” – והדבר ניכר בחיוכים ובמענה מהיר לבקשות. מחלקת עסקים של אתיחאד – נקראת “Business Studio” – כוללת מושבי שכיבה מלאים 180° בתצורת 1-2-1 גישה ישירה (בדרימליינר). העיצוב מודרני עם גווני ברונזה, תחושה של קפסולה פרטית למחצה. ארוחות העסקים מעולות, והחברה מציעה קונספט “dine anytime” בו הנוסע בוחר מתי לאכול. מחלקת ראשונה (ב-A380, אם תשוב לפעול) – ידועה בסוויטות הענקיות שלה, כולל “The Residence” (דירת 3 חדרים בשמיים) שהייתה מוצר הדגל, אך לא רלוונטי כעת בקו זה. בידור ושירותים מיוחדים: אתיחאד הצטיינה בעבר במתקנים מיוחדים כגון “מטפלת מעופפת” – דיילת שהוכשרה לטפל בילדים עבור משפחות, כדי לעזור להורים במהלכהטיסה; לא ברור אם השירות קיים כיום אך זה סימן לחשיבה על הנוסע.

יחס לנוסעים הישראלים: כמקבילתה מדובאי, גם אתיחאד התאימה את עצמה מהר לשוק הישראלי. ארוחות כשרות ניתנות בהזמנה מראש (הקייטרינג באבו דאבי מתמחה בכך, בהשגחת רבנות מקומית). צוותי תא הנוסעים הטרוגניים, לרוב אין דוברי עברית אבל תמיד יש דוברי אנגלית שוטפת. היחס לישראלים נעים ומקצועי – בחודשים הראשונים לפתיחת הקו, הנהלת אתיחאד אף בירכה את הנוסעים בעברית במערכת הכריזה, כמחווה. אבו דאבי כיעד ביניים נוח: אין שום חותמות בדרכון (טרנזיט), האבטחה מביטה בחביבות על ישראלים, וכמובן אין צורך בוויזה (לשהייה קצרה). נוסעים דתיים הרגישו בנוח – באבו דאבי בטרקלין יש אפילו אוכל כשר ארוז. בשבת, כמובן, הטיסות פועלות – אבל כל נוסע יכול לבחור. ישראלים רבים ציינו לטובה את השדה השקט של אבו דאבי – קטן ורגוע יותר מדובאי, פחות מסחרר. לגבי שירות לקוחות בארץ: לאתיחאד יש נציגות מקומית שפתחה, עם סוכני הזמנות ושירות דוברי עברית. מועדון הנוסע המתמיד Etihad Guest פתוח להרשמה בישראל.

כבודה ושינויי כרטיס: אתיחאד מאפשרת 2 מזוודות של 23 ק”ג למרבית הכרטיסים בתיירים ליעדים רחוקים (או 30 ק”ג במשקל כולל), ובעסקים 40 ק”ג. כבודת יד: 7 ק”ג תיירים, 12 ק”ג עסקים. שינוי כרטיס: דמי שינוי סבירים ($100-$200) בתוספת הפרש, בהתאם לסוג הכרטיס. בתקופת הקורונה הם גם הנהיגו מדיניות גמישה, שעתה חזרה לנורמלי. ביטול: כרטיסים גמישים ניתנים לביטול עם קנס, זולים – לא. שדרוגים: חברי Etihad Guest יכולים לשדרג עם מיילים, או בהצעה כספית (יש מערכת Upgrade Auction). כמו כן, שיתוף פעולה עם אמריקן איירליינס ובריטיש (OneWorld) מאפשר שימוש בנקודות OneWorld לשדרוג, מאחר ואתיחאד חברת קוד שייר עם רבים (למרות שאינה חברה בברית רשמית, יש לה שיתופי פעולה נרחבים).

חוויית נוסעים: מטוסי הדרימליינר של אתיחאד בקו ת”א-AUH-BKK מספקים חוויית טיסה שקטה, תאורה נעימה (LED) וחלונות גדולים. הנוסעים נהנים ממערכות הבידור E-BOX העדכניות, ושקעי USB וחשמל בכל מושב. השירות הדיילים כאמור חם – הרבה נוסעים השוו לטובת אתיחאד מול אמירייטס, בטענה שהחוויה יותר אינטימית ורגועה (פחות נוסעים בכל טיסה, יחס אישי יותר). מצד שני, אמירייטס מציעה יותר “וואו”. הבחירה ביניהן היא עניין של טעם: אתיחאד אולי קצת יותר “עניינית” ופחות מוחצנת. דירוגי דייקנות ותחזוקה של אתיחאד גבוהים. חלק מהנוסעים דיווחו שבטיסות מת”א לפעמים היה מטוס צר-גוף (A320), מה שקצת הפחית מהנוחות. אך לרוב הם מנסים לשים דרימליינר גם בקו מת”א (כפי שהיה בחורף 2023/4). בסיכום, אתיחאד מספקת חוויית פרימיום מלא ושלמה, ולכן זוכה לפופולריות. היא דורגה במקום גבוה ברשימות חברות התעופה הטובות בעולם (בעבר אף במקום 2 אחרי קטאר, וב-2023 עדיין בצמרת).

טרקלינים וקונקשן באבו דאבי: נמל אבו דאבי קטן יותר מדובאי, אך בתנופת הרחבה. כרגע, טרקלין העסקים של אתיחאד בטרמינל 3 ידוע באיכות מעולה: מזנון שף, אזורי מנוחה, מקלחות וספא בתשלום. מכיוון שפחות טיסות עוברות שם, הטרקלין שקט ולא עמוס. נוסעי מחלקה ראשונה (אם היו) מקבלים טרקלין ייעודי כולל חדרי שינה פרטיים. טרקלין העסקים זמין גם לחברי סטטוס של בריתות שותפות (כמו אמריקן). שירות מיוחד: אם זמן הקונקשן ארוך מ-12 שעות, אתיחאד מציעה לילה מלון באבו דאבי בחינם או מסובסד (תוכנית “Stopover on us”). אבו דאבי עצמה מציעה אטרקציות (מוזיאון הלובר, מסגד שייח זאיד) – חלק מהנוסעים מנצלים את העצירה לטייל יום. מבחינת המעבר: יעיל מאוד, השדה קטן וקל ניווט. אפילו 1 שעה קונקשן יכולה להספיק (אך לא מומלץ להמר, עדיף 2 לפחות). הבידוק הביטחוני בטרנזיט מהיר. נמל תעופה חדש: אבו דאבי חונכת בשנת 2025 טרמינל חדש (Midfield Terminal) ענק ומתקדם, שישפר עוד את חוויית הטרנזיט. יתכן שבמהלך 2025 כבר יעבירו את רוב הפעילות אליו. כך או כך, כיום רבים מעריכים את השלווה היחסית בקונקשן באבו דאבי לעומת ההמולה בדובאי – עניין של העדפה אישית. מבחינת נוסעים ישראלים: היו דיווחים חיוביים – למשל, דיילת בטרקלין יצאה מגדרה לספק ארוחה כשרה לנוסע דתי באמצעות הבאת אוכל מחלק אחר של שדה התעופה. תשומת לב כזו מאפיינת את הגישה של אתיחאד.

קטאר איירווייז (Qatar Airways)
רקע: קטאר איירווייז, חברת התעופה הלאומית של קטאר, נוסדה בשנת 1993 וממוקמת בבירת המדינה דוחא (DOH). היא אחת מחברות התעופה המוערכות ביותר בעולם – דורגה מקום 1 בעולם מספר שיא של פעמים (Skytrax), כולל בזכות מוצר העסקים החדשני Qsuite. עם זאת, נכון ל-2025, אין טיסות ישירות בין ישראל לקטאר עקב העדר יחסים דיפלומטיים מלאים. קטאר איירווייז שירתה בעבר נוסעים ישראלים דרך מדינות צד-שלישי (למשל דרך עמאן או לרנקה עם שינוי מטוס), ובמהלך מונדיאל 2022 הופעלו מספר טיסות צ’רטר ישירות. לאחר מכן לא נמשכו טיסות ישירות סדירות. למרות זאת, מטיילים ישראלים עדיין משתמשים בקטאר איירווייז על ידי רכישת כרטיסים נפרדים: למשל, לטוס מת”א לעמאן ברויאל ג’ורדניאן ואז RJ/QA לעבור בדוחא, או ללטוס לקפריסין ולקחת משם קטאר. אלו סידורים מורכבים ולכן נדירים. עדיין, ראוי להזכיר את קטאר איירווייז במחקר זה בשל היותה שחקן מוביל בטיסות לתאילנד באזור, ואפשרות פוטנציאלית לעתיד.

מחירים (2025): אם וכאשר יתאפשרו טיסות דרך דוחא, סביר שקטאר איירווייז תציע מחירים בהתאם לשוק – בדומה לאמירייטס ואתיחאד, כלומר ~$800 הלוך-חזור. בעבר, כשישראלים טסו עם QA, זה היה דרך קונקשן בעמאן – בפועל שילמו שני כרטיסים. קשה להעריך מחיר מדויק, אך נניח שקונקשן דרך דוחא היה מתומחר תחרותי, שכן קטאר ידועה במבצעיה (לעיתים מחירים מעט זולים מאמירייטס). מחלקת עסקים (Qsuite) של קטאר היא אגדתית, בדרך כלל יקרה – $3000± מת”א (אם היה), אך שווה את המחיר בעיני רבים. קטאר מפעילה גם מחלקת ראשונה בכמה מטוסים (A380), אך בקו לבנגקוק היא לא מציעה ראשונה (מטוסי ה-A350/777 שלהם בקונפיגורציית 2 מחלקות).

שירות ומחלקות: קטאר נחשבת ל-5 כוכבים מובהקת. מחלקת תיירים – מהמובילות בעולם: מושבים 31-32 אינץ’, עיצוב מודרני (מטוסי A350 ו-787), מסכים אישיים עם מערכת Oryx אחידה. השירות מוקפד עם יחס דיילים כמעט כמו בעסקים בחברות אחרות. ארוחות מוגשות בכלים נאים אפילו לתיירים, ויש משקאות חופשי. מחלקת עסקים (Qsuite) – אחד ממוצרי העסקים הטובים בעולם: סוויטת עסקים פרטית עם דלת הזזה, מושב שהופך למיטה רחבה במיוחד, ובכמה תצורות ניתן לחבר 2-4 סוויטות יחד למרחב משותף (למשל משפחה יכולה להפוך 4 מושבי Qsuite למעין סלון). השירות בעסקים הוא ברמת מחלקה ראשונה בהרבה חברות – שמפניה יוקרתית, ארוחות לפי דרישה, פיג’מה ונעלי בית מחולקות לנוסעים. מחלקת ראשונה (לא רלוונטית בקו זה) – עוד יותר פאר, אבל כאמור לא בתאילנד. קטאר איירווייז גם ידועה בטרקליני העסקים המפוארים שלה בדוחא, ובגישה הכללית שהנוסע במרכז.

יחס לנוסעים ישראלים: קטאר איירווייז כשירתה ישראלים (בעקיפין) תמיד שמרה על מקצועיות. היא נהגה לספק ארוחות כשרות לנוסעים שעלו בעמאן (הקייטרינג בדוחא ערוך לכך – למשל, בטיסותיה לניו יורק תמיד יש אופציית kosher). הדיילים, ממגוון לאומים, מטפלים בכל נוסע ללא משוא פנים. בסוף 2022 כשהיו טיסות זמניות, דווח שצוותים התייחסו יפה מאד לאוהדים הישראלים שטסו. עם זאת, מאחר ואין טיסות סדירות, הישראלים כרגע לא פוגשים את QA בשוטף. קיימת אפשרות שבעתיד (בהסדר מדיני) קטאר איירווייז תוכל לטוס לנתב”ג. אם כן, סביר שתכבוש נתח שוק גדול, כי המוניטין שלה מגיע לפניו – חברת 5 כוכבים שזוכה לשבחים גלובליים. בדירוגי 2025, קטאר הגיעה למשל למקום 2 בעולם​, מה שממחיש את איכותה העקבית.

כבודה ושינויים: קטאר נדיבה בכבודה: 25-30 ק”ג בתיירים, 40 ק”ג בעסקים. כבודת יד: 7 ק”ג תיירים, 15 ק”ג בעסקים (2 תיקים). מדיניות שינויי הכרטיס שלה דומה לאמירייטס/אתיחאד – קנסות סטנדרטיים לפי סוג כרטיס. תוכנית הנוסע המתמיד Privilege Club מאפשרת שדרוגים בנקודות, וגם החברה חברה בברית OneWorld, מה שמאפשר שימוש בנקודות של אמריקן/בריטיש למשל לשדרוג או כרטיס. שדרוגים בתשלום: ידוע שקטאר מציעה לעיתים שדרוג בשדה במחיר תחרותי כדי למלא Qsuites ריקות, אבל תלוי זמינות.

חוויית נוסעים: קטאר איירווייז ידועה בסלוגן “כמו שאין משהו אחר” – ולהרבה נוסעים זה מתממש. אפילו במחלקת תיירים הם מרגישים מפונקים. הבידור (Oryx One) כולל מעל 4000 אפשרויות – מהגדולים בתעשייה. הדיילים משגיחים שהנוסע מרוצה, יגישו לך כוס מים בכל עת וכד’. מחלקת Qsuite זכתה בתואר מחלקת העסקים הטובה בעולם מספר פעמים – נוסעים מהללים את הפרטיות, את המיטה הנוחה (קטאר מספקת מצעים וכריות מפנקים), ואת האוכל ברמה גבוהה מאוד. קטאר גם מצטיינת בקישוריות: Wi-Fi זמין בתשלום סמלי (ויש שעה חינם לכל נוסע, מבצע נחמד). מבחינת לוחות זמנים, קטאר הייתה ידועה בחיבורי “אולטרא קצרים” – 45 דקות(!) בדוחא – ולרוב הם מצליחים, אך זה לחוץ.

טרקלינים ושירותי קונקשן בדוחא: נמל חמאד בדוחא הוא היבט מרשים. טרקלין Al-Mourjan לנוסעי עסקים זכה לשבחים רבים – עיצוב כמו של מלון 5 כוכבים, שטח עצום, בריכות נוי, חדרי שקט, מקלחות יוקרתיות ואוכל גורמה 24/7. לנוסעי מחלקה ראשונה יש טרקלין Al-Safwa היוקרתי עוד יותר (כמעט ריק לרוב, עם סוויטות מנוחה). דוחא מתוכננת היטב לקונקשנים: אין צורך בבידוק ביטחוני נוסף לרוב הנוסעים, פשוט יורדים ומנווטים לשער הבא. הזמן המומלץ למעבר הוא 1.5-2 שעות, ובינתיים אפשר ליהנות מקניות או מטרקלין. קטאר מציעה לנוסעים בעלי קונקשן ארוך אפשרות Stopover עם מלון במחיר סמלי (למשל, מלונות 5 כוכבים ב-$30 ללילה במסגרת מבצע לקידום תיירות). אם אי פעם יפעל קונקשן ישיר לישראלים, דוחא תהיה תחרות חזקה לדובאי – היא קטנה מעט יותר ויעילה מאוד. בקצרה, חוויית הקונקשן עם קטאר נחשבת מהטובות שיש, והשירות על הקרקע ובאוויר ביחד מקנים לה את המוניטין כ”אחת הטובות בעולם”.

אתיופיאן איירליינס (Ethiopian Airlines)
רקע: חברת התעופה האתיופית, הוקמה ב-1945, היא מחברות התעופה הוותיקות באפריקה והמובילה ביבשת. בסיסה בנמל התעופה אדיס אבבה בולה (ADD). הקו תל אביב-אדיס אבבה פעיל כבר משנות ה-90, עם 1-2 טיסות יומיות (737 או 787). מאדיס אבבה, אתיופיאן מציעה טיסה יומית לבנגקוק (787-8/9 או 777) ואף המשכים לתאילנד (לשעבר גם לשדה הישן DMK). היתרון: מסלול מעט דרומי יותר, המשאיר את תאילנד כמעט בקו ישיר מערבה – כך שזמן הטיסה מת”א לאדיס ~4 שעות, ומשם ~8 שעות לבנגקוק (סה”כ יותר ארוך ממסלול דרך המפרץ, אך מציע אפשרויות נוספות). לחברה צי גדול של כ-130 מטוסים, כולל דרימליינרים חדשים. אתיופיאן חברה ב-Star Alliance (כמו טורקיש).

מחירים (2025): לעיתים הזולה ביותר – אתיופיאן ידועה במחירי רצפה לתאילנד, במיוחד בשוק הישראלי. כרטיסי הלוך-חזור דרך אדיס נמכרים לעיתים ב-$550-$650 בלבד (!) בעונות מסוימות. בשיא העונה עדיין סביר: $800-$900. משום כך, תרמילאים ומטיילי תקציב בוחרים בה לא פעם. עסקים של אתיופיאן זול בהרבה מהמתחרים – סביב $1500-$1800 בלבד הלוך-חזור, אך כמובן המוצר פחות יוקרתי. פקטור נוסף: אשרת מעבר – לישראלים אין צורך בויזה כדי להחליף מטוס באדיס, מה שהופך את האופציה לפשוטה.

שירות ומחלקות: מחלקת תיירים באתיופיאן היא סטנדרטית, אך לא מעבר. המושבים בדרימליינר נוחים (3-3-3, 32 אינץ’), אך במטוסי 777 הישנים צפופים יותר (3-4-3). מערכת הבידור טובה בדרימליינר, בינונית בדגמים הישנים. הדיילים אדיבים אך לעיתים עמוסים – השירות פחות מלוטש מחברות המפרץ. האוכל כשר רובו (כי הקו משרת רבים ישראלים ויהודים אתיופים) ומוגש לכל דורש – לעיתים אפילו בלי הזמנה מראש. איכות הארוחות בינונית, אך משביעה. מחלקת עסקים (Cloud Nine) של אתיופיאן כוללת מושבי Lie-flat ב-787 (תצורת 2-2-2, גישה לא ישירה), עם שירות סביר: אוכל אפריקאי ובינ”ל, יינות דרום אפריקאים, אבל אין ברק כמו של החברות המפרציות. הדבר הכי יוקרתי – טרקלין נחמד באדיס. אין פרימיום אקונומי בחברה.

יחס לנוסעים הישראלים: אתיופיאן טסה לת”א מזה עשורים, וטסה גם לקהילות יהודיות (למשל בארה”ב). לכן מנות כשרות זה חלק משגרת הקייטרינג (מסופקות מעסקית בת”א או ע”י כשרות חב”ד באדיס). על חלק מהטיסות לת”א אף משובצים דיילים דוברי עברית (עולים מאתיופיה). הצוות בדרך כלל מאוד ידידותי, לעיתים עם חן אפריקאי לא פורמלי. נוסעים ישראלים מרגישים בנוח, אם כי יש שידווחו על פערי תרבות קלים (למשל, תחושת ארגון פחות מוקפד). עדיין, המוטיבציה של החברה לרצות את הלקוח גבוהה – באתיופיאן רוצים למשוך עוד נוסעים, ולכן משקיעים במענה לכל צורך (לא תמיד בסטנדרט הגבוה ביותר, אבל בכוונה טובה). החברה אפילו פרסמה קמפיינים בעברית באתרי ישראל.

כבודה ושינויים: אתיופיאן נדיבה: 2×23 ק”ג בתיירים, 2×32 ק”ג בעסקים. זה יתרון ברור למטיילים עם ציוד רב. שינוי כרטיס: אפשרי עם קנס נמוך ($50-$100), לפעמים ניתן אף ללא קנס (החברה גמישה כדי לשמר לקוחות). ביטול: הכרטיסים הזולים לא ניתנים להחזר לאחר 24 שעות, אך מיסי נמל מוחזרים. החברה מאפשרת “פתיחת כרטיס” אם פספסת טיסה ולהשתמש בערכו לטיסה עתידית – דבר שלא כל חברה מציעה. שדרוג: אפשר עם מיילים (חברה ב-Star Alliance), או תשלום – אתיופיאן עושה auctions אונליין לשדרוג. הסיכוי לזכות גבוה כי רבים לא מודעים לאפשרות, אז שדרוגים זולים קורים (יש שקיבלו עסקים ב-$300 תוספת לכיוון).

חוויית נוסעים: הדבר המשמעותי ביותר הוא נמל אדיס אבבה – לצער החברה, הוא עקב אכילס. השדה ישן וקטן, ומשמש הרבה טיסות connecting. בשעות העומס (בלילה) הוא עלול להיות צפוף מאוד, עם תורים לבידוק ביטחוני מחדש, שירותים נקיים חלקית, ומקומות ישיבה חסרים. עם זאת, לאחרונה הורחב הטרמינל והמצב השתפר קמעה. עדיין, קונקשן באדיס רחוק מהנוחות של דובאי/דוחא. הנוסעים הישראלים מוכנים “לסבול” זאת בשל החיסכון בכסף. חוויות בפועל: חלק אמרו “קונקשן גרוע, אבל טיסה טובה למחיר”. אחרים היו מופתעים לטובה – למשל ממטוס הדרימליינר החדש, שהיה נוח ושקט, ומצוות מחויך. הבידור יכול להיות מוגבל בתוכן מערבי אז כדאי להביא ספר. עם זאת, בגלל שהטיסה היא 8 שעות + 4 שעות – מרגישים קצת את הדרך. לחברת התעופה ציוד מתקדם וטייסים מיומנים (אתיופיאן מאמנת טייסים מכל אפריקה). היא גם בעלת רקורד בטיחות טוב (למרות תאונה מצערת ב-2019 עם MAX, שיוחסה לתקלות המטוס).

טרקלינים וקונקשן באדיס: לאתיופיאן יש טרקלין Cloud Nine חדש לנוסעי עסקים וסטטוס. הטרקלין סביר – אוכל חם מקומי (אינג’רה, תבשילים) ובינ”ל, שתייה, כורסאות נוחות ומקלחות. אבל צפוף בשעות השיא. שדה אדיס נמצא בגובה רב (2400 מ’) אז חלק מהנוסעים מציינים אוויר יבש – לשתות מים. הקונקשן מצריך מעבר בבידוק בטחוני (שיקוף) למרות שאתה transit, וזה יוצר תורים. מומלץ לפחות שעתיים המתנה. היתרון: אם זמן ההמתנה ארוך (8+ שעות), החברה לעיתים נותנת מלון או סיור באדיס, אבל צריך לבקש מראש. בסך הכל, חוויית אדיס היא החוליה החלשה, אך נסבלת אם מודעים. החברה מתכננת לבנות נמל תעופה חדש עצום עד 2030, מה שאולי בעתיד יהפוך אותה לאטרקטיבית אף יותר. נכון להיום, אתיופיאן היא בחירה מושכלת למי ששם דגש על עלות-תועלת ומוכן להתפשר קצת על הנוחות בדרך לתאילנד.

אוזבקיסטן איירווייז (Uzbekistan Airways)
רקע: חברת התעופה הלאומית של אוזבקיסטן, נוסדה ב-1992 לאחר התפרקות ברה”מ. בסיסה בנמל התעופה הבינ”ל של טשקנט (TAS). לישראל יש יחסים טובים עם אוזבקיסטן, וקו ת”א-טשקנט פועל שנים רבות (בעבר כטיסת צליינים לעיר הקודש והיום גם לתיירים). החברה מפעילה 2-3 טיסות שבועיות מת”א לטשקנט במטוסי בואינג 757/767 או 787 (תלוי עונה). מטשקנט, יש טיסות המשך לבנגקוק (בערך 3 בשבוע, 767/787). זמן הטיסה: ~5 שעות ת”א-טשקנט, ~6 שעות טשקנט-בנגקוק. סה”כ זמן סביר. החברה צי קטן של ~30 מטוסים, כולל כמה דרימליינרים חדשים. זהו נתיב מעט “אקזוטי”, אך בעבר היה פופולרי בקרב תרמילאים ישראלים בזכות המחיר הזול והאפשרות לשלב ביקור במרכז אסיה.

מחירים (2025): אוזבקיסטן איירווייז מציעה מחירים אטרקטיביים מאוד. בעבר, כרטיסי תאילנד דרך טשקנט נמכרו אפילו בכ-$500-$600 הלוך-חזור – מהזולים בשוק. כיום, עם יותר תחרות, עדיין צפוי מחיר נמוך: אולי $650-$750. לעיתים, החיסרון הוא זמינות – הטיסות לא יומיות, אז הגמישות פחותה. אבל עבור מי שזמנו בידו, זה חסכון ניכר. מחלקת עסקים קיימת אך בסיסית (מושבי כורסה רחבים, לא שטוחים, במטוסי 767; בדרימליינר אולי שטוחים). מחירה אולי סביב $1500.

שירות ומחלקות: מחלקת תיירים באוזבקיסטן איירווייז היא בסגנון “סובייטי לשעבר” – בסיסית ופונקציונלית. המטוסים הישנים (757/767) בעלי מערכת בידור ניידת/אין בכלל, אך אם שולחים 787 – אז יש מסכים אישיים מודרניים. המושבים עצמם סטנדרטיים, 31 אינץ’ מרווח. השירות: דיילות אוזבקיות בתלבושות מסורתיות, ידועות כידידותיות אם כי אנגלית לא תמיד חזקה. האוכל כשר? צריך להזמין מראש – לא תמיד זוכרים. בדרך כלל מוגש עוף/בשר רגיל, אז שומרי כשרות יבקשו מנה מיוחדת. החברה לא רגילה להמון ישראלים, אבל בפועל היו לא מעט לאורך השנים. מחלקת עסקים מציעה מושבים כמו במחלקת עסקים של שנות ה-90 – גדולים עם הטייה של ~150 מעלות, אך לא שטוחים ב-180. השירות בעסקים סביר, עם אוכל יותר מושקע, אבל אין להשוות לאמירייטס כמובן. החברה אינה חברת ברית גלובלית.

יחס לנוסעים הישראלים: בעבר, אוזבקיסטן איירווייז אפילו פרסמה בעיתונות החרדית כדי למשוך נוסעים דתיים (כי טסה בשבת?). לא בדיוק – אך היא רצתה פלח תרמילאים. החברה מציעה ארוחות כשרות אם מבוקש – קייטרינג בהשגחת רב בטשקנט, שכן יש קהילה יהודית שם. נוסעים ישראלים דווחו על יחס ענייני. החוויה מעט “סובייטית” במובן של לוחות זמנים קשיחים, מודעות בטיחות קפדניות וכו’. אין ממש נכונות לחריגות – למשל, היו סיפורים על משקל כבודה עודף של קילו שגרר קנס, בלי גמישות. אבל בסה”כ, האווירה בטיסה נינוחה – רבים מהנוסעים הם אוזבקים, תיירים למרכז אסיה וכד’. עבור ישראלים, מעניינת האפשרות לעצור בטשקנט כמה ימים בלי עלות גדולה (ויזה לא דרושה לישראלים, אגב).

כבודה ושינויים: החברה מאפשרת מזוודה אחת 23 ק”ג במחלקת תיירים (ייתכן 2 מזוודות, צריך לבדוק – בעבר היה 30 ק”ג כולל). בעסקים 2 מזוודות. כבודת יד: 7 ק”ג. שינוי כרטיס אפשרי עם קנס לא גבוה, החברה גמישה עקב היותה שחקן קטן. הם אפילו מאפשרים לשנות יעד (למשל בנגקוק לכרטיס לווייטנאם) מול לשכת הכרטיסים תוך גביית הפרש – ניסיון לשמור לקוחות. שדרוגים: אין תוכנית פורמלית, אולי בנמל אפשר בתשלום אם יש מקום.

חוויית נוסעים: היתרון – קיצור מרחק: הנתיב דרך טשקנט הוא כמעט קו ישר מזרחה, כך שהמרחק הכולל שטסים דומה לממש ישיר, בלי סטייה דרומה למפרץ. לכן, סה”כ זמן טיסה נטו רק ~11 שעות (פלוס עצירה). עבור מי שאין בעיה עם טיסות לילה, זה חסכוני. החיסרון: טשקנט היא שדה קטן אך בסיסי; בלילה עמוס (טיסות connecting מכל אירופה לאסיה). הטרנזיט דורש בידוק בטחוני חוזר. לפחות, אין צורך בויזה. נוסעים סיפרו שאמנם השדה לא מודרני, אך הפקידים מנומסים. בטיסה עצמה, חוויות משתנות: “המטוס היה ישן, אך טס בסדר. הבאתי ספר ופשוט ישנתי”. חלק דווקא זכו לטוס בדרימליינר החדש והופתעו לטובה – “כמו טורקיש, רק במחיר חצי”. רמת הדיוק סבירה, אך היו מקרים שטיסות בוטלו בהתראה קצרה (בגלל ביקוש נמוך), ואז נוסעים מוקמו ביום אחר – בעייתי למי שבלוח זמנים הדוק.

טרקלינים וקונקשן בטשקנט: יש טרקלין VIP קטן בנמל טשקנט, נוסעי עסקים יכולים להשתמש בו – אך הוא בסיסי למדי: קצת כריכים, שתיה, אינטרנט. לא משהו לזכור. הקונקשן לרוב ~2-3 שעות, שזה מספיק גם אם יש תהליך איטי. אם ההמתנה ארוכה, קשה לצאת לעיר כי לילה, אבל אפשר לקבל ויזה בשדה (בתשלום) אם רוצים מלון. אוזבקיסטן איירווייז לפעמים מארגנת מלון לנוסעים אם ההמתנה מעל 8-10 שעות, אבל צריך לתאם מראש. בהיותה מחוץ לברית, אין הטבות נוסע מתמיד מיוחדות לישראלים. לסיכום, המסלול דרך טשקנט הוא אופציה שמתאימה להרפתקנים מעט, שמוכנים להתנסות במשהו שונה ולחסוך כסף – ובדרך אולי לראות אדריכלות מוסלמית מדהימה אם יעצרו באוזבקיסטן. עבור מי שרוצה “ראש קטן”, אולי עדיף לבחור באחת החברות הגדולות, אבל האפשרות קיימת.

לופטהנזה (Lufthansa)
רקע: חברת הדגל של גרמניה, נוסדה ב-1953, היא מחברות התעופה הגדולות באירופה וחברת מייסדת של Star Alliance. לבעלי דרכון ישראלי, לופטהנזה היוותה אפשרות פופולרית לטיסות למזרח הרחוק דרך גרמניה (פרנקפורט או מינכן) במשך שנים, אם כי עם תחרות המפרץ ירדה מעט. לופטהנזה מפעילה 2-3 טיסות יומיות מת”א לגרמניה (FRANKFURT – פעמיים ביום 747/777X לעתיד ו-A321, ו-MUNICH – פעם ביום A350 או A321). מגרמניה, טיסות יומיות לבנגקוק הן חלק מרשת רחבה באסיה. זמן טיסה: ~4 שעות לת”א-אירופה, ~11 שעות מפרנקפורט/מינכן לבנגקוק (טיסה טרנס-אירו-אסייתית ארוכה). לוח הזמנים לא הכי מהיר – לרוב תידרש עצירה של כמה שעות טובות בשדה הגרמני. צי החברה מגוון: 747-8i, 777-9 (בעתיד), A350-900 החדישים, ו-A340/330 הוותיקים, כולם בשימוש לנתיבי אסיה. לופטהנזה זכתה לדירוג 5 כוכבים Skytrax (אחת הבודדות במערב), אם כי יש ויכוח כמה זה מוצדק.

מחירים (2025): לרוב, לופטהנזה תהיה יקרה יותר מהמתחרות המפרציות. כרטיס הלוך-חזור ת”א-BKK דרך FRA יכול לעלות ~$900-$1100 בממוצע. לפעמים יש מבצעים, אך נדיר לראות פחות מ-$800 אצלן. העונה משפיעה כמובן. מחלקת עסקים של לופטהנזה יקרה – $3000+, כי פלח הלקוחות הוא אנשי עסקים אירופים החביבים על נוחות החברה. עם זאת, החברה מציעה לעיתים מחירי “ערי מקור קטנות” – למשל כרטיס מת”א דרך FRA ל-BKK יכול להיות זול יותר מאשר מנמל פרנקפורט עצמו (תופעה של תמחור הפוך). מי שיודע לנצל זאת, יכול לקבל עסקה לא רעה. בכל אופן, בהשוואה, לופטהנזה אינה שחקן “תקציב” אלא פרימיום, אז המחירים משקפים זאת.

שירות ומחלקות: מחלקת תיירים בלופטהנזה קפדנית: מושבים נוחים, שירות מיומן אך לפעמים קר. המוניטין: “יעיל אך לא מפנק”. האוכל בתיירים סביר – אחת הארוחות לרוב כוללת מנה מערבית (פסטה/עוף) ואולי מנה תאית כאלטרנטיבה. משקאות כולל בירה יין כלולים. הבידור משתנה לפי מטוס – ב-A350 חדש מערכת מעולה, ב-747 גם, אבל ב-A340 ישנה יותר. מחלקת פרימיום אקונומי קיימת ברוב מטוסי הלונג-האול של לופטהנזה – מושב רחב יותר 2-3-2 עם 38 אינץ’, מסך גדול, ושירות אוכל משופר (כולל כוס שמפניה לאחר ההמראה). עולה בערך 50% מעל תיירים. מחלקת עסקים – בלופטהנזה הקלאסית מושבים שטוחים בתצורת 2-2-2 (ב747), שלא כולם עם גישה ישירה למעבר. אך החברה משדרגת את המוצר (“Allegris”) לתצורת 1-2-1 מודרנית ב-777X וב-A350. כרגע, עדיין המוצר טוב אך לא מהטובים בעולם. מחלקת ראשונה – לופטהנזה מציעה First קלאסי ב-747-8i (8 מושבים בקדמת הסיפון) עם שירות עטור שבחים (קייטרינג DO&CO, מיטה עם מזרן וכו’). מחלקה זו יקרה מאוד, אך יש מי שמשתמש בנקודות כדי ליהנות ממנה.

יחס לנוסעים הישראלים: לופטהנזה טסה לישראל שנים רבות, ויש שיתוף פעולה הדוק עם אל על (הסכמי קוד שייר). החברה מציעה מנות כשרות Mehadrin ללא תשלום בהזמנה מראש, ומנוסה בכך (משרתים גם הרבה יהודים בארה”ב). חלק מצוותי הקרקע בנתב”ג גרמנים-ישראלים, ולפעמים יש דיילת דוברת עברית בטיסה (מקרים נדירים). לרוב, השפה הרשמית היא אנגלית/גרמנית. התפעול גרמני קלאסי – הכל לפי הנהלים. לוח זמנים מדויק, משמעת קפדנית לגבי מסכות/חגורות וכו’. זה יוצר תחושת ביטחון בנוסעים. היתה בעבר ביקורת מצד ישראלים שבלופטהנזה “אנטיפתים”, אבל זה כנראה סטראוטיפ – הדיילים פשוט מקצועיים ולא תמיד חייכנים כמו במזרח. שירות הלקוחות בישראל נגיש (משרד בת”א), אך היו משברים (למשל פרשת סירוב העלאת חרדים בטיסה מניו יורק 2022 שגרמה למתח). החברה למדה והתנצלה והדגישה מחויבות לשוויון.

כבודה ושינויים: לופטהנזה מאפשרת מזוודה 23 ק”ג אחת בלבד בכרטיס התיירים הרגיל; כרטיס Light לא כולל כבודה בכלל (החל מ-2019 גם ליעדים ארוכים, מופיע לעיתים). בפרימיום אקונומי 2×23, עסקים 2×32, ראשונה 3×32. שינוי כרטיס: בחברות אירופיות לרוב גמישות פחותה – בכרטיס זול שינוי לא אפשרי, בגמיש אפשרי חופשי. קנסי שינוי יכולים להיות 200$+. ביטול – גם כן תלוי כרטיס. שדרוג: אפשר בנקודות (Miles&More), או לעיתים במכרז. לופטהנזה מציעה Upgrade Bid באתר למחזיקי כרטיס אם נותר מקום. כמו כן, בשדה לפעמים מוכרים פרימיום/עסקים בהנחה אם יש ריק.

חוויית נוסעים: היתרון מסוים – עצירת ביניים באירופה מאפשרת פיזור טיסה: ~4 שעות + 11 שעות, לעומת 11 רצוף במפרץ. חלק מעדיפים כך. ההמתנה בגרמניה נוחה – שדות תעופה מעולים, מגוון אוכל (כולל כשר באריזות במינכן), ותרבות מסבירת פנים יחסית. ברמה גלובלית, לופטהנזה נחשבת טובה, אך לא מרגשת. בסקרי שביעות רצון, היא איפשהו באמצע. נקודות חיוב: דייקנות, בטיחות, מושבים תקינים. נקודות פחות: אוכל בינוני בתיירים, יחס קר לעיתים. ישראלים שנסעו ציינו: “סבבה לגמרי, אבל יבש”. מנגד, אחרים נהנו מהרוגע האירופי אחרי המולה של שדה תאילנדי וכו’.

טרקלינים וקונקשנים בגרמניה: כאן הנקודה החזקה. בפרנקפורט ובמינכן, לופטהנזה מפעילה טרקליני עסקים וראשונה מהטובים באירופה. במיוחד טרקלין ה-First בפרנקפורט מפורסם – יש לו בניין נפרד, שירות לימוזינה עד המטוס, אמבטיות מרגוע עם גומי ברווז, סיגרים, בר קוניאק וכו’. כמובן, רק למעטים. טרקליני העסקים/סטאר אלייאנס זמינים לחברי סטטוס (כרטיס זהב). גם שם: מזנון איכותי, בירות גרמניות, מקלחות, וחדרי מנוחה. מי שאין לו גישה – בשדות יש מתחמי Quiet Zone נוחים ומספיק מסעדות. קונקשן בגרמניה דורש מעבר בבידוק ביטחוני לעיתים (אם מגיעים מטרמינל אחר), אבל זריז. למחזיקי דרכון ישראלי, אין צורך בוויזה לשהיית מעבר, כמובן. פרנקפורט ענק ועמוס, מינכן קטן ונוח יותר. לא לשכוח – יש לעבור ביקורת דרכונים (כי גרמניה שנגן וישראל לא). זה מוסיף קצת זמן, אך עדיין 2 שעות מספיקות. הרבה ישראלים מנצלים גם עצירה ארוכה לביקור בעיר: לופטהנזה מאפשרת סטופאובר חינם בגרמניה, אז אפשר יום-יומיים באירופה בדרך. לסיכום, לופטהנזה מציעה אפשרות יציבה ואמינה, עם ניחוח אירופי, למי שמוכן לשלם קצת יותר ואולי ליהנות מחופשה כפולה (בנגקוק ובדרך פרנקפורט/מינכן).

סוויס (SWISS International Air Lines)
רקע: סוויס, חברת התעופה הלאומית של שווייץ, שייכת לקבוצת לופטהנזה. נוסדה ב-2002 כממשיכת דרכה של סוויסאייר שקרסה. בסיסה בנמל ציריך (ZRH), עם רשת בינ”ל יוקרתית. הקו תל אביב-ציריך פועל פעמיים ביום (A330 widebody ו-A321 צר-גוף). מציריך, טיסה יומית לבנגקוק (בואינג 777-300ER גדול). הצירוף הזה מאפשר קונקשנים נוחים – לעיתים אף פחות משעה (ציריך מאוד יעיל). סוויס מתאפיינת בשירות אלגנטי ומוקפד, עם טאץ’ שווייצרי (שוקולדים משובחים לכל נוסע וכד’).

מחירים (2025): דומים ללופטהנזה, אולי מעט זולים יותר לפעמים. טווח ~$800-$1000 לתיירים. לעיתים יש דילים טובים – כי סוויס מנסה להתחרות גם היא במפרציות. מחלקת עסקים של סוויס ~ $2800-$3200 (היא נחשבת מעט טובה מלופטהנזה ולכן לפעמים מבוקשת מאוד). גם לסוויס מחלקת ראשונה בכמה מטוסים (777, A340) – אחד המוצרים הטובים בעולם, אך כרטיס בודד יעלה ~10,000$. הרבה פעמים ישראלים טסים בסוויס בעסקים כי הם מציעים חוויה נעימה יותר אולי מהגרמנים.

שירות ומחלקות: תיירים – ברמה דומה ללופטהנזה, אולי עם חיוך גדול יותר. סוויס מציעה ארוחה טעימה יותר (מטבח שווייצרי טעים, לעיתים פונדו או רושטי במנות), וקינוחים שווייצרים (כמו מוס שוקולד). הם ידועים בחלוקת שוקולד לנוסעים לקראת הנחיתה – לוחית שוקולד מריר של חברת Frey. מושבים וכו’ סטנדרטיים. פרימיום אקונומי – סוויס התקינה לאחרונה ב-777 שלה מחלקת פרימיום חדשה (28 מושבים 2-4-2). חוויית פרימיום משופרת עם מושבים נוחים ותפריט מיוחד. עסקים – בסוויס 777 יש תצורת 1-2-2/2-2-1 (נקרא Thompson Vantage) הלא-אחידה: מושבי “כספת” לחלק מהנוסעים (היושבים לצד החלון בכל שורה שנייה מקבלים תא אישי מאוד, ואילו בשורה הבאה הם חשופים יותר). זה מוצר טוב אך לא הטופ. השירות בעסקים מצוין – כולל גבינות שווייצריות מעולות בקינוח, יינות אירופאיים יוקרתיים, והקפדה על פרטים (כלים בעיצוב נארגיס למשל). מחלקה ראשונה – סוויטה מרווחת עם דלת, שירות קוויאר, וכו’ – רק 8 נוסעי First, ובציריך יש להם טרקלין First עם מסעדת שף ומרפסת נוף לאלפים ביום יפה.

יחס לנוסעים הישראלים: סוויס טסה לת”א שנים רבות, ומאוד פופולרית, במיוחד בקרב אנשי עסקים ואנשי ממשל. החברה מקפידה על מנות כשרות גלאט למבקשים (מהקייטרינג של ציריך), ואפילו מיני-בר כשר בטרקלין. חלק מהדיילים למדו כמה מילים בעברית (כשיש הרבה ישראלים, יש הכרזה “ברוכים הבאים” לעיתים). הגישה השווייצרית ידועה כנייטרלית וחייכנית – גם אם משהו מתעכב, מבקשים סליחה עם חיוך. יש לציין, שווייץ כמדינה התקרבה לישראל מאוד, אז היחס חיובי. לאחר מבצע צבאי בישראל, מנכ”ל סוויס אף הגיע אישית ללוות טיסה לפינוי אזרחים – מחווה נדירה. ישראלים אוהבים את סוויס על האמינות, והסטייל.

כבודה ושינויים: בדומה ללופטהנזה – 1×23 ק”ג בתיירים, 2×23 בפרימיום, 2×32 בעסקים, 3×32 בראשונה. מדיניות שינוי זהה, שכן תנאי הכרטיסים בקבוצת LH אחידים.

חוויית נוסעים: ציריך הוא אחד מנמלי התעופה הטובים בעולם. קונקשן בציריך יכול להיות אפילו 45 דקות – פסי רכבת פנימיים מהירים, שילוט מופתי. הנוסעים נהנים מנוף יערות וקצת אלפים דרך החלונות הענקיים. יש אפילו שאות הקולות – ברכבת הטרמינל משמיעים לעיתים געיית פרות וקולות טבע לקדם את פניך… חוויה משעשעת. כל אלה הופכים את המעבר לנעים. אם יש זמן, חנויות הדיוטי פרי בשווייץ מפורסמות באיכות (שעונים, שוקולד, גבינות – הכל נמצא). לא מפתיע שחווית סוויס מדורגת גבוה: היא עשתה זאת לא מזמן – דורגה חברת התעופה הטובה באירופה ואחת הטובות בעולם בדירוגי Travellers’ Choice. נוסעים ישראלים במיוחד ציינו לטובה את הדיוק השווייצרי – נדיר שיש עיכובים, ואם כן ישר מפצים. החיסרון האפשרי: מחיר, אבל מי שקיבל דיל, מרוצה ביותר.

טרקלינים בציריך: נוסעי עסקים סוויס נהנים מטרקלין SWISS Business המרווח, עם מזנון איכותי כולל פונדו/ראקלט בזמנים מסוימים (כן, אפשר לאכול גבינה מותכת לפני הטיסה), יינות שווייצריים, מקלחות ונוף מסלול. נוסעי First וחברי HON Circle (סטטוס עילית) – יש להם טרקלין קטן על הגייט E עם מסעדת גורמה, חדר סיגרים, וסוויטות שינה. חוויה מפנקת. סה”כ, שווייץ כמוקד מעבר הוא שילוב בין יעילות גרמנית לאירוח צרפתי – פסגה של אירופה.

אוסטריאן איירליינס (Austrian Airlines)
רקע: חברת הדגל של אוסטריה, נוסדה ב-1957, גם היא חלק קבוצת לופטהנזה. בסיסה בווינה (VIE). הקו ת”א-וינה פועל מספר פעמים ביום (Boeing 767 widebody, Airbus A320). מווינה, עד 2020 הפעילה טיסה ישירה לבנגקוק, שהופסקה במהלך הקורונה. ב-2023 שקלה לחדש אך כרגע (2025) עדיין לא חזרה – הנוסעים מועברים דרך סוויס/לופטהנזה. לכן, אוסטריאן אינה משמשת בפועל לטיסות לבנגקוק כרגע, אלא כטיסת הזנה (ת”א-וינה) ושילוב עם חברה אחרת (למשל עם Thai Airways מווינה לבנגקוק אם זו תחזור). עם זאת, ראוי להזכיר כי אוסטריאן מציעה קונקשנים נוחים ליעדי אסיה אחרים (טוקיו, שנחאי וכו’), ואם תחזיר את בנגקוק – תהיה שוב שחקן ישיר.

מחירים (2025): בהיעדר קו ישיר, לא ניתן לקנות כרטיס כולו באוסטריאן לתאילנד, אלא בקוד שייר. כאשר הפעילה, הייתה במחירים דומים לסוויס.

(המשך מידע על אוסטריאן יתרכז בהנחה עתידית או בהשוואה כללית)

שירות ומחלקות: אוסטריאן נודעה באוכל המצוין על מטוסיה – במיוחד בקפה ועוגות, כחלק מהמורשת הווינאית. מחלקת עסקים שלהם הצטיינה בכך שטבח מעופף מכין קינוחים כמו שניצל ועוגת זאכר בטיסה​

(כן, היה קונספט כזה). השירות ידידותי מאוד, עם צוותים אוסטרים חביבים.

יחס לנוסעים הישראלים: טוב – יש רב-מלצרים מבני הקהילה היהודית בוינה שעובדים כדיילים, ושיתוף פעולה עם אל על (הסכם קוד-שייר).

כבודה וכו’: זהה לקבוצת LH.

חוויית נוסעים: וינה שדה קטן, קונקשן יעיל, טרקליני DO&CO מפורסמים.

(בסיכומו, אוסטריאן לא מפורטת כי לא טסה כרגע ישירות.)

אייר פראנס & KLM
(נשלב יחד כי שתיהן תחת קבוצת אייר פראנס-KLM, ומציעות פרופיל דומה. שתיהן טסות לישראל ומציעות קונקשן דרך פריז/אמסטרדם לתאילנד.)

רקע: אייר פראנס (Air France) – חברת הדגל של צרפת, נוסדה 1933, בסיסה פריז CDG. KLM – חברת הדגל של הולנד, הוותיקה בעולם (נוסדה 1919), בסיסה אמסטרדם AMS. שתי החברות מוזגו פיננסית תחת קבוצה אחת. מת”א, אייר פראנס מפעילה 2 טיסות יומיות לפריז (רוב רחבי-גוף כמו 777/787), ו-KLM טיסה יומית לאמסטרדם (787 או A330). מפריז ואמסטרדם יש מספר טיסות יומיות לבנגקוק (AF: 1-2 ביום, KLM: 1 ביום), וגם לפוקט בעונה (KLM מפעילה אמסטרדם-פוקט בתקופות תיירות). זמני הטיסה: ~4.5 שעות ת”א-פריז/~5 שעות ת”א-AMS, ואז ~11 שעות לבנגקוק.

מחירים: מתחרים ישירות בלופטהנזה וסוויס. לעיתים KLM מציעה דילים מעט זולים יותר, כי המותג פחות יוקרתי מלופטהנזה. ניתן למצוא כרטיסי AF/KLM סביב $800-$900. בעונות שיא כנראה $1000+. מחלקת עסקים ~$3000.

שירות ומחלקות: הן חברות SkyTeam (עם צ’יינה איירליינס ו-Korean).

• תיירים: AF ידועה בארוחות הטובות (מטבח צרפתי, יין חופשי – מגישים אפילו שמפניה בחינם לכל במחלקת תיירים, ייחודי​? ככה נטען). KLM ידועה בפינוקים קטנים כמו וופל סטרופוואפל הולנדי.
  
• עסקים: AF עם מוצר “Staggered” 1-2-1 מצוין, ושירות קלאסי (גבינות צרפתיות, לחם באגט פריך). KLM קצת פחות חדישה – בחלק מטוסיה עדיין 2-2-2, אך בשדרוג. KLM מפורסמת במתנה לנוסעי עסקים: בית חרסינה הולנדי קטן מלא ג’ין (דגם שונה כל שנה, פריט לאספנים).
• פרימיום אקונומי: לשתיהן יש Premium Economy כבר יותר מעשור – מושבים נוחים, שירות עדיף, מחיר באמצע.
• First: רק Air France מציעה “La Première” על חלק מ-777 – נחשבת לאחת מ-3 מחלקות הראשונות הטובות בעולם (סוויטה ענקית, שף, טרקלין פרטי עם מסלול אישי בפריז). אבל סביר שישראלים מעטים קונים זאת (אלא אם בנקודות Flying Blue).

יחס לישראלים: טוב באופן כללי. AF חזרה לטוס לישראל מוקדם יחסית (2004) ושומרת על נתח שוק. מנות כשרות זמינות. פריז ושות’ אולי קצת בירוקרטיה, אבל בבסיס ידידותיים. KLM חביבה וידועה בגמישות – פעם בעת ביטול טיסות, KLM זיכתה מיד ובנדיבות, קיבלה שבחים. אין קושי מיוחד לישראלים.

כבודה: 1×23 בתיירים, 2×23 בפרימיום, 2×32 בעסקים.

חוויית נוסעים: פריז CDG הוא שדה שנוי במחלוקת – גדול ומבלבל, אך השתפר. קונקשן שם יכול לערוך זמן, אבל AF מספקת דיילי קרקע לכוון נוסעים עם קונקשן קצר. אמסטרדם לעומת זאת אהוב – שדה נוח, מלא חנויות, אפילו מוזיאון קטן! מעריכים אותו. AF ודאי נותנת תחושת “סגנון” צרפתי, KLM – חמימות הולנדית. קשה להשתבש עם בחירה בהן, אבל הן לא הכי זולות. נוסעים מציינים שב-787 של KLM הלחות יותר טובה, נוח יותר.

טרקלינים: בפריז, AF מפעילה טרקלין עסקים טוב (אוכל צרפתי, קרפים, יין). טרקלין First הוא ממש סלון פאר. באמסטרדם, טרקלין KLM Crown Lounge גדול ומודרני, כולל אפילו מרפסת עם בר שמפניה בתשלום, וחדרי שינה קטנים להשכרה. יתרון של אמסטרדם: ניתן לצאת לעיר אם יש 5+ שעות – תחנת רכבת בתוך הטרמינל לוקחת 15 דקות למרכז.

בריטיש איירווייז (British Airways)
רקע: חברת הדגל של בריטניה, נוסדה 1974 (קדמה לה BOAC). בסיסה בנמל לונדון הית’רו (LHR). קו ת”א-לונדון פועל 2-3 פעמים ביום (777, 787, A350 לעיתים). מלונדון לבנגקוק, באופן מפתיע אין כרגע טיסה ישירה של BA – הם הפסיקו את הקו ב-2020 עם הקורונה ולא חידשו (כנראה משום שהרבה נוסעי בנגקוק בלונדון עברו לחברות המפרץ). לכן, כיום כדי לטוס עם בריטיש לתאילנד צריך להחליף לחברת שותפה (למשל Qatar Airways דרך לונדון, כי קטאר ו-British בברית OneWorld ושותפות הדוק). במקרים מעטים, נוסעים ישראלים עושים ת”א-לונדון (BA) ואז לונדון-דוחא-בנגקוק (קטאר). זה מסלול ארוך ולא אופטימלי, אך ייתכן במכירה אחת.

מחירים: כשפעילה, BA הייתה דומה לתמחור האירופי הכללי. כיום אם רוכשים דרך BA (אך בפועל טסים חלק בקטאר), המחיר עשוי להיות כ-$1000.

שירות ומחלקות: BA מציעה מוצר די סטנדרטי. תיירים – סביר, לא ידועה במשהו יוצא דופן (האוכל הבריטי פחות נחשב, אך עושה עבודה). עסקים – כינו את מחלקת העסקים שלה “Club World” שהייתה חלוצה במושבים שטוחים, אך מעט התיישנה (תצורה 2-4-2 בצפיפות גבוהה; כעת משדרגים לתצורת “Club Suite” 1-2-1 מצוינת). First – להם יש First קלאסי, אבל ללא בידוד מוחלט.

יחס לישראלים: בסדר גמור. בעבר היו מתחים (חרם ערבי, שנות ה-70), אבל היום כלום מזה. הם מציעים כשר. יש דיילים בריטים-ישראלים פה ושם.

חוויית נוסעים: לונדון הית’רו, במיוחד טרמינל 5 של BA, הוא מודרני אך עמוס. קונקשן שם מסורבל יותר משדות אחרים. היתרון – אפשר עצירה בלונדון. אבל המסלול דרך לונדון לא מלהיב לתאילנד כרגע.

טרקלינים: BA מפעילה טרקליני Galleries עסקים ב-T5, וגם טרקלין First/Concorde Room לנוסעי First – מאוד מכובד (סעוונים אישיים וכו’). אבל לישראלים, בהתחשב שאין קו ישיר ל-BKK, אולי פחות רלוונטי עד שיחזירו את הטיסה (אולי בעתיד).

(אפשר לכלול עוד חברות כמו Gulf Air, Royal Air Maroc, אפילו מצרים וכו’ – אך כדי לקצר, נסתפק באלה שנידונו).

השוואת חברות התעופה – טבלה מרכזת
להלן טבלת השוואה מסכמת של החברות העיקריות, עם דירוג משוקלל של השירות, המחיר, והזמינות (תדירות וגמישות הטיסות), וכן ציון כללי מומלץ:

חברה	שירות (איכות)	מחיר	זמינות	ציונים
אל על (ישראל)	טוב (✔️עברית, כשר) אך לא יוקרתי – ⭐⭐⭐	יקר יחסית (טיסה ישירה פרימיום) – 💲💲💲	טיסה ישירה 3 שבועיות, גמישות נמוכה	שירות: 7/10; מחיר: 5/10; נוחות: 8/10
ארקיע (ישראל)	בסיסי, ללא מחלקות יוקרה – ⭐⭐	זול-בינוני – 💲💲	עונתי, 1-2 שבועיות, גמישות נמוכה	שירות: 5/10; מחיר: 8/10; נוחות: 6/10
טורקיש (טורקיה)	מצוין (מזון ובידור מעולים) – ⭐⭐⭐⭐	משתלם – 💲💲 (מבצעים רבים)	2-3 יומיות, קונקשן מהיר – ⏰✔️	שירות: 9/10; מחיר: 9/10; נוחות: 9/10
רויאל ג’ורדניאן	טוב (אישי ושקט) – ⭐⭐⭐	זול-מתון – 💲💲	1 יומית, קונקשן קצר מאוד – ⏰✔️	שירות: 8/10; מחיר: 8/10; נוחות: 9/10
אמירייטס (דובאי)	פרימיום ברמה עולמית – ⭐⭐⭐⭐⭐​	בינוני+ (תמורה גבוהה) – 💲💲💲	2 יומיות, קונקשן יעיל – ⏰✔️	שירות: 10/10; מחיר: 7/10; נוחות: 9/10
FlyDubai (דובאי)	לואו-קוסט סביר – ⭐⭐⭐	זול מאוד – 💲	1-2 יומיות, קונקשן בינוני – ⏰💤	שירות: 7/10; מחיר: 10/10; נוחות: 7/10
אתיחאד (אבו דאבי)	פרימיום איכותי – ⭐⭐⭐⭐	בינוני – 💲💲💲	1-2 יומיות, קונקשן מצוין – ⏰✔️	שירות: 9/10; מחיר: 7/10; נוחות: 9/10
קטאר איירווייז	מהטובים בעולם – ⭐⭐⭐⭐⭐​	בינוני – 💲💲💲	אין טיסות ישירות (נדרש סידור מיוחד) – ⏰❌	שירות: 10/10; מחיר: 7/10; נוחות: 5/10 (כרגע)
אתיופיאן	טוב, פרקטי – ⭐⭐⭐	זול מאוד – 💲	1 יומית, קונקשן סביר – ⏰💤	שירות: 7/10; מחיר: 10/10; נוחות: 6/10
אוזבקיסטן איירווייז	בסיסי, מיושן – ⭐⭐	זול מאוד – 💲	2-3 שבועיות, קונקשן סביר – ⏰💤	שירות: 6/10; מחיר: 10/10; נוחות: 5/10
לופטהנזה (גרמניה)	טוב ומוקפד – ⭐⭐⭐⭐​	יקר – 💲💲💲	2 יומיות, קונקשן בינוני – ⏰💤	שירות: 8/10; מחיר: 6/10; נוחות: 8/10
סוויס (שווייץ)	מצוין, אלגנטי – ⭐⭐⭐⭐	יקר – 💲💲💲	1 יומית, קונקשן יעיל – ⏰✔️	שירות: 9/10; מחיר: 6/10; נוחות: 9/10
KLM (הולנד)	טוב מאוד, חברותי – ⭐⭐⭐⭐	בינוני – 💲💲	1 יומית, קונקשן טוב – ⏰✔️	שירות: 8/10; מחיר: 7/10; נוחות: 8/10
אייר פראנס (צרפת)	מצוין, אוכל גורמה – ⭐⭐⭐⭐	בינוני – 💲💲	2 יומיות, קונקשן בינוני – ⏰💤	שירות: 9/10; מחיר: 7/10; נוחות: 8/10
בריטיש (בריטניה)	טוב, אך לא פעיל לבנגקוק – ⭐⭐⭐	בינוני – 💲💲	–	–

(דירוגי הכוכבים וציונים משקפים הערכה כללית ממוצעת; בפועל חוויית הנוסע עשויה להשתנות.)

מהטבלה עולה בבירור: טורקיש, אמירייטס, קטאר ואתיחאד מצטיינות בשירות; אתיופיאן, אוזבקיסטן ו-FlyDubai מנצחות במחיר; ואל על, RJ, טורקיש, אמירייטס, אתיחאד מנגישות זמני טיסה מאוד נוחים בקונקשן או ישיר.

טיפים מעשיים לחיסכון ובחירת החברה הטובה ביותר

1. גמישות בתאריכים ובבחירת מסלול: אם חשוב לכם לחסוך בעלות – שקלו טיסות בקונקשן באמצע השבוע ולאו דווקא טיסה ישירה או בסוף שבוע. לעיתים הפרש של יום או יומיים יכול להוזיל מאות דולרים. לדוגמה, טיסת טורקיש ביום ג’ עשויה להיות זולה בכ-20% מטיסת שבת​google.com.כמו כן,

   להיות מוכנים לעצירת ביניים (קונקשן) יכול לחסוך סכום נכבד. טיסות ישירות של אל על נוחות אך יקרות; לעומתן, טיסת קונקשן עם אחת מחברות המפרץ יכולה להיות זולה משמעותית ולהציע שירות מצוין.

2. השוואת מחירים וחבילות: השתמשו במנועי השוואה (Skyscanner, Kayak, טרווליסט וכו’) כדי לזהות את העסקאות הטובות ביותר. חברות כמו אתיופיאן או אוזבקיסטן איירווייז לא תמיד צצות במקומות הראשונים – חפשו באופן יזום גם אותן אם התקציב לחוץ. שימו לב למבצעי עונות מעבר – לעיתים חברות מפרץ מציעות “Flash Sale” לתאילנד בתחילת הקיץ או אחרי חגי תשרי. ניתן לחסוך כך 10-15%. 
3. מועדוני נוסע מתמיד וקוד-שייר: אם יש לכם נקודות/מיילים באחת הבריתות, שקלו לנצלם. למשל, נקודות Flying Blue (אייר פראנס/KLM) או Miles&Smiles (טורקיש) – יכולים לקנות כרטיס חלקי או שדרוג חינם. גם לברית OneWorld (בריטיש/אמריקן) ניתן לנצל דרך קו קטאר (למרות שאין ישיר, אפשר ע”י כרטוס נפרד דרך עמאן). בנוסף, הסכמי קוד שייר: אפשר למשל לקנות כרטיס אל על (מספר טיסה אל על) ולטוס בפועל עם Thai Airways (אם תחזור) – כך נהנים גם מצבירת נקודות במועדון המתמיד. 
4. פרימיום אקונומי – תמורה טובה: אם חוויית הטיסה חשובה אך התקציב לא מגיע למחלקת עסקים, נסו את מחלקות Premium Economy אצל חברות שמציעות זאת (אמירייטס, לופטהנזה/סוויס, אייר פראנס, קטאר – בחלק מהצי). לרוב, המושבים נוחים משמעותית מתיירים, והעלות בערך 50% יותר בלבד​. למשל, בכ-$1200-$1500 תוכלו לטוס בפרימיום אקונומי של לופטהנזה/סוויס, ולקבל מרווח ואוכל משופר. 
5. חברות לואו-קוסט או שכר ישיר: אם אתם ממש בתקציב מצומצם, עקבו אחר הצעות של ישראייר (בחגים, לעיתים מוציאה טיסות שכר ישירות לבנגקוק או פוקט במסגרת חבילות) וכן אחר ARKIA – כאשר הם מפעילים טיסה ישירה, הכרטיסים בד”כ הזולים ביותר הישירים. עם זאת, זכרו להוסיף עלויות נוספות (מזוודה, אוכל) כיוון שהשירות מופחת. 
6. תכנון זמנים והימנעות ממלכודות עונתיות: הימנעו (אם אפשר) מלטוס בתקופות הידועות ביוקר: חגי תשרי, חנוכה, פסח, וכן יולי-אוגוסט – מחירי הטיסות מזנקים בעשרות אחוזים. במקום זאת, שקלו את “עונות הכתף” – נובמבר, תחילת דצמבר, פברואר-מרץ – מזג אוויר עדיין מצוין בתאילנד, והמחירים נמוכים משמעותית​google.com. בנוסף, שימו לב לשנה הספציפית: ב-2025 למשל, יתכן גל תיירות גדול סביב ראש השנה הסינית (סוף ינואר) – מחירים עלולים לעלות, ולכן אם תטוסו קצת לפני/אחרי תוכלו לחסוך. 
7. שדרוג ברגע האחרון: אם תמיד חלמתם לטוס במחלקת עסקים אך לא יכלתם להרשות, דעו שרבות מהחברות מציעות הצעות שדרוג מוזלות ברגע האחרון. חלקן שולחות אימייל כשבוע לפני המראה להשתתף במכרז (כמו אל על, אתיחאד, אוסטריאן ועוד). במקרים מסוימים אפשר לזכות בשדרוג במחיר נמוך משמעותית ממחיר כרטיס עסקים מלא. טיפ: בטיסות בתפוסה נמוכה (למשל באמצע השבוע או לא בעונת שיא) – יש יותר מושבים פנויים בעסקים, וסיכוי טוב לשדרוג מוזל. 
8. עצירה בדרך – “טיול 2 ב-1”: שקלו לנצל את עצירת הביניים כיתרון. רבות מהחברות מציעות לילות חינם או בזול אם תעשו Stopover. למשל, אמירייטס בדובאי (תוכנית Dubai Connect), אתיחאד באבו דאבי, קטאר בדוחא, טורקיש באיסטנבול (סיור עירוני חינמי)​– כל אלו הזדמנויות לבקר יעד נוסף במסע. כך ניתן להפוך עצירה ארוכה מטרד – להרפתקה קצרה ללא עלות כמעט. אם יש לכם זמן, זו דרך נהדרת להוסיף חוויה מבלי לשלם על טיסה נוספת. 
9. בדיקת ביקורות ועדכונים: לפני סגירת כרטיס, מומלץ לחפש ביקורות עדכניות (מהחצי שנה האחרונה) על החברות הרלוונטיות. ענף התעופה משתנה – חברה שהייתה מעולה ב-2019 אולי ירדה ברמתה, ולהיפך. אתרים כמו Skytrax, TripAdvisor, ופורומים (לדוגמה, ‎הקבוצה “טיסות סודיות” בפייסבוק) יכולים לתת תובנות מנוסעים שחזרו זה עתה. כך תדעו, למשל, שאוכל בקו מסוים הדרדר, או שאולי טרקלין בשיפוץ. מידע עדכני = בחירה מושכלת. 
10. חישוב עלות כוללת: לפעמים מחיר כרטיס זול מסתיר עלויות נוספות – בדקו תמיד את העלות הכוללת. למשל, אם אתם טסים עם FlyDubai בזול אבל נושאים 2 מזוודות גדולות, ייתכן ותשלמו עליהן סכום ניכר שהופך את הכרטיס ללא-כל-כך-זול. או לדוגמה, טיסה בקונקשן קצר עלולה להיות זולה יותר אבל אם יש סיכון לפספס את ההמשך ולהיתקע – האם תחויבו בהוצאה על מלון? הכניסו לשקלול השיקולים נוחות מול חיסכון: כרטיס ב-$50 יקר יותר אולי שווה אם הוא חוסך לכם 5 שעות טיסה.

להגדרת הפרופיל שלכם: אם אתם תרמילאים או משפחה בתקציב לחוץ – לכו על חברות כמו אתיופיאן, אוזבקיסטן או FlyDubai/רויאל ג’ורדניאן, וקחו חיבור טיסות קצת ארוך יותר. אם אכפת לכם מחוויית הטיסה ואתם מוכנים לשלם פרמיה – אמירייטס, אתיחאד, קטאר (אם תתאפשר), או אפילו טורקיש וסוויס יספקו לכם שילוב נהדר של שירות ונוחות. תמיד השוו, תמיד חפשו קופונים/מבצעים, והזמינו מוקדם ככל האפשר – מחירי טיסות נוטים לעלות ככל שמתקרב המועד.

מדריך להתמודדות עם תקלות בטיסה (כבודה, איחורים והחזרים)
גם בטיסה הטובה ביותר, עלולות לצוץ בעיות – מזוודה שאבדה, טיסה שמתעכבת או מתבטלת, צורך בביטול נסיעה ועוד. הנה מדריך מקוצר כיצד לפעול במקרים הנפוצים, במיוחד תוך התמקדות בטיסות לתאילנד (טיסות ארוכות וקונקשנים):

1. איחור בטיסת קונקשן ופספוס המשך: זהו תרחיש מלחיץ – נניח טיסתך מת”א איחרה והחמצת את טיסת ההמשך לבנגקוק. כלל ראשון: אם כל הקטעים בכרטיס אחד (כרטוס רציף), החברה מחויבת לטפל בך. גש מיד עם הנחיתה לדלפק מעבר (Transfer Desk) של חברת התעופה או פנה לנציגיה בשער. הם יחפשו לך מושב בטיסה הבאה לבנגקוק (גם אם עם חברת שותפה). במידה והאיחור ארוך (מעל 8 שעות, תלוי חברה) – אתה זכאי לשירותי סיוע: שובר לארוחה, ואפילו מלון אם הלילה. למשל, טורקיש איירליינס מציעה לינה וויזת מעבר באיסטנבול לנוסעי connecting שאיחרו​.באיחוד האירופי, אם הטיסה יוצאת מאירופה או עם מוביל אירופי, חלים כללי פיצוי (EU261) – עיכוב של 3+ שעות ליעד הסופי עשוי לזכותך בפיצוי כספי €600 לנוסע, אפילו אם קיבלת שירות חלופי. לכן, תעד זמני איחור ובקש אישור כתוב על סיבת האיחור (תחזוקה? מזג אוויר? עומס?). אם הסיבה בשליטת החברה – מגיע פיצוי. הגש תביעה מסודרת לשירות הלקוחות של החברה (אפשר גם דרך אתרים מתמחים).

2. ביטול טיסה או שינוי לוח זמנים מראש: לפעמים, שבועות לפני הנסיעה, תקבל הודעה שטיסתך בוטלה או הוקדמה/נדחתה משמעותית. במקרה כזה, חובת החברה להציע לך חלופה – בין אם טיסה אחרת קרובה בזמן, או החזר מלא. אם החלופה לא מקובלת עליך (למשל, שינוי מועד פוגע בלו”ז שלך), אתה יכול לדרוש החזר כספי וכרטוס מחדש בעצמך בחברה אחרת. בתקנות אירופה, ביטול פחות מ-14 יום ממועד ההמראה עשוי לזכות גם בפיצוי סטטוטורי בנוסף להחזר. בחברות שאינן אירופיות, הפיצוי לפי מדיניות החברה. בישראל, חוק טיבי מגן על טיסות היוצאות מישראל – אם בוטל ללא כוח עליון, מגיע פיצוי כספי בנוסף להחזר (סכום מדורג לפי מרחק – לתאילנד, כ-€600). 
3. אובדן כבודה: נחתת בבנגקוק ומזוודתך לא הופיעה על המסוע – לא נעים, אבל בר-פיתרון. ראשית, גש מיידית לפני היציאה מהמכס לדסק Lost & Found של שירותי הקרקע (לרוב מטעם חברת התעופה או שדה התעופה). מלא דו”ח PIR (Property Irregularity Report) עם פרטי המזוודה (צבע, גודל, תגי זיהוי). קבל עותק ומספר מעקב. רוב המזוודות נמצאות ומתוחזרות תוך 24-48 שעות. דרוש תקציב פיצוי להוצאות מיידיות – לפי אמנת מונטריאול, נוסע זכאי להחזר על קניית פריטי לבוש וטואלטיקה הכרחיים בזמן שהכבודה חסרה, עד תקרה (~$50 ליום סביר).שמור קבלות על מה שתרכוש (בגדים בתאילנד זולים, אבל קנה רק מה שנחוץ). ברגע שהמזוודה נמצאת, חברת התעופה תשלח אותה למלונך או לכתובת שתספק (בבנגקוק או אפילו לאיים – לעיתים בטיסת פנים על חשבונם). אם עברו 21 ימים והכבודה לא נמצאה – היא נחשבת אבודה לחלוטין, ואז אתה זכאי לפיצוי כספי לפי משקל/ערך (בסביבות $20 לכל ק”ג, לרוב). ניתן לדרוש אמדן גבוה יותר אם היו חפצים יקרי ערך, אך לפי האמנה לא מומלץ לשים כאלו בכבודה רשומה. טיפ: תמיד לשאת בתיק יד פריטים חיוניים ליומיים (בגד החלפה, תרופות, מטען נייד) כדי להסתדר במקרה כזה.

    

4. נזק לכבודה: המזוודה הגיעה שבורה או שחסרים פריטים מתוכה. במקרה נזק, דווח מיד בדלפק חברת התעופה בשדה, ממש כמו באובדן. צלם את הנזק. חברות רבות יציעו לך החזר על תיק חדש (לפי ערך דומה) או תיקון. אם חסרים פריטים (גניבה נדירה אך ייתכנת), ציין זאת בדו”ח – ייתכן צורך בהליך תביעה ביטוחית. ביטוח נסיעות לעיתים מכסה תכולת מזוודה עד סכום מסוים, אז זה המקום להפעילו. 
5. בעיות שירות במהלך הטיסה: למשל, מושב במחלקת עסקים לא עבד, או מערכת הבידור הייתה מקולקלת לכל הטיסה, או המזגן דלף עליך – כל אלו אירעו לנוסעים. במקרה כזה, דווח לצוות וודא שהתקלה נרשמה (אפשר לבקש מכתב מהדיילות המאשר את הבעיה). לאחר הטיסה, פנה למחלקת פניות לקוחות של החברה עם פירוט. מניסיון, חברות מכירות בליקויים משמעותיים ומפצות – זה יכול להיות נקודות מועדון, שובר שוברים, או אפילו חלק יחסי מהכרטיס בחזרה (אם, למשל, שילמת על עסקים והמושב לא נהיה שטוח, תקבל אולי 20% החזר כי חלק מהשירות לא סופק כראוי). חשוב להיות מנומס אך אסרטיבי בפנייה, ולצרף הוכחות (צילום של המסך החשוך וכו’). 
6. צורך בביטול נסיעה מצדך: אם חלילה נאלצת לבטל את הטיול (מחלה, אירוע אישי), גלה מה מדיניות הכרטיס שלך. כרטיס ללא החזר – סביר שלא תקבל כסף מהחברה, אבל כן זכאי להחזר מיסי נמל (לעיתים כמה מאות שקלים). הגש בקשה בכתב לחברה. אם יש לך ביטוח נסיעות עם סעיף ביטול (לרוב צריך לרכוש הרחבה כזו מראש בישראל), הפעל אותו – ספק אישורים (אישור רופא וכו’) ותקבל החזר לפי תנאי הפוליסה (לרוב עד 80% מעלות). תמיד עדיף לבטח כרטיס יקר אם יש חשש, במיוחד בתקופת קורונה או אי-ודאות. 
7. הודעות ומהירות תגובה: כלל זהב – תקשר מיד. אל תחכה להגיע לארץ כדי להתלונן על נזק. אל תעזוב את השדה בלי דיווח על כבודה שאבדה. וגם, שמור את כל הניירת – כרטיס עליה למטוס, תגי מזוודה, קבלות הוצאות – אלה יידרשו לצורך תביעות. 
8. פנייה לשירות לקוחות ובמידת הצורך לגורמי חוץ: רוב חברות התעופה הגדולות מספקות מענה דרך אתרים וטפסים מקוונים לפניות. הגש פנייה מסודרת, ותן להם זמן (עד 30 יום) להגיב. אם לא מגיבים, אפשר לנקוט בצעדים: עבור חברות זרות, פנייה לרשות התעופה האזרחית במדינתן, או לגוף יישוב מחלוקות (באירופה – ECC, בארץ – אמון הציבור לתלונות). במקרה של חברות הפועלות בישראל, אפשר לערב את מחלקת פניות הציבור ברשות שדות התעופה או במשרד התחבורה. לעיתים די באזכור כוונה כזו כדי לקבל תשובה מהירה מהחברה. 
9. ביטוח נסיעות: כפי שנרמז, ביטוח טוב הוא הרשת ביטחון שלך. אם חברת התעופה איבדה מזוודה ואתה נזקקת לקנות בגדים, ואם בסוף משום מה לא קיבלת החזר מהחברה – הביטוח יכול לכסות (בהגבלות מסוימות). אם טיסת ההמשך שלך התעכבה ופספסת לילה בבית מלון ששילמת עליו – חלק מהפוליסות מפצות על “הפסד שירותי קרקע”. כמובן, במקרה קיצון של תאונה או מצב רפואי הטסות, הביטוח קריטי. אז תמיד טוס עם ביטוח נסיעות מקיף לתקופה, במיוחד כשמדובר בטיסות ארוכות וקונקשנים. 
10. שמרו על קור רוח ושיתוף פעולה: בעת תקלה, במיוחד במדינה זרה, שווה לגייס סבלנות וקורקטיות. הצוותים ונציגי הקרקע בדרך כלל רוצים לעזור – עמידה עצבנית וצעקות רק תיצור עוינות. גלו הבנה (אם איחור נגרם ממזג אוויר, זו לא אשמת הנציג) אבל עמדו על זכויותיכם (לדוגמה: “אני מבין שיש סערה, אך אבקש סיוע בסידורי לינה כי אני עם ילדים קטנים”). לרוב, תגלו שאמפתיה עובדת לשני הכיוונים ותקבלו פתרון טוב יותר.

בסופו של דבר, מרבית הנסיעות יעברו ללא תקלות. אך אם מתרחשת בעיה, אתם עכשיו מצוידים בידע לטפל בה ביעילות. תעדו, דווחו, דרשו את המגיע לכם במסגרת החוק – אך עשו זאת בצורה נכונה. כך תוכלו למזער נזקים, ואפילו להפוך חוויית תקלה למשהו חיובי (כמו יום כיף בלתי צפוי באיסטנבול על חשבון חברת התעופה!). טיסה נעימה ובטוחה!