תאילנד היא אחד היעדים המבוקשים ביותר במזרח הרחוק עבור ישראלים, בזכות חופים עוצרי נשימה, אוכל משובח, אווירה תוססת ושלל אטרקציות. עם זאת, מחירי הטיסות והעלויות הכרוכות בהגעה יכולים להיות גבוהים במיוחד, בעיקר בעונות השיא או בחגים. מדריך זה בא לסקור שפע של רעיונות ודרכים, מעל 100 במספר, חלקם יצירתיים או פחות מוכרים, שניתן לשלב כדי להוזיל עלויות משמעותית. המקורות מגוונים: החל מטיסות לואו-קוסט, עונות שפל, צירופים שונים של עצירות ביניים, ניצול נקודות ומיילים, ועד יציאה משדות תעופה שכנים, הגעה דרך היבשה, או מבצעי חגים מיוחדים. משלבים כאן נימה אישית שתעזור לקורא להבין את הרציונל והסיכונים/היתרונות בכל שיטה.

• יש מי שיחפש טיסות ישירות כדי לחסוך זמן, אך טיסות ישירות יקרות. פתרון פופולרי הוא מעקב אחר מבצעי חברות התעופה הישראליות או האסייתיות שטסות ישירות לתאילנד (כמו אל על, ארקיע, “תאי איירווייס” וכו’). בדרך כלל, בתקופות מסוימות בשנה (אוקטובר-נובמבר) יש ירידה בביקוש, והמחירים יורדים. אם מתכננים חצי שנה מראש, לעתים אפשר לגלות טיסות ישירות במחיר סביר, באזור 600–800 דולר הלוך-חזור. למי שמוכן להיות ספונטני, ישנה גם האפשרות להמתין לדקה התשעים, כשמקומות במטוס לא נמכרים במחיר מלא – אבל זה הימור גדול.

 

• בימים של “Black Friday” או “Cyber Monday” אפשר לנסות לצוד טיסות מיוחדות. רוב חובבי הטיולים מתעדכנים באפליקציות כמו “Secret Flying” או “Fly4free”, שכאשר צץ מבצע, שולחות התראה מידית. מניסיון אישי, היו מקרים של טיסות ישירות בתאריכים מסוימים ב-550 דולר בלבד. עם זאת, צריך גמישות בתאריכים וביכולת לשלם במקום. זה היבט חשוב כשמדובר במשפחות: משפחות רבות כפופות לחופשות הילדים, ואין ברירה אלא לטוס יקר יותר, אז הנה פשרה – להתרחק מעט מחגי תשרי או פסח.

 

• מחוץ לעונת התיירות (השפל בתאילנד מתרחש באפריל-מאי, שבתקופה זו חם ולח), טיסות זולות במיוחד. משפחות שמוכנות להתמודד עם חום וגשם יכולים לחסוך כמה מאות דולרים. תרמילאים (בקפקרים) בדרך כלל דווקא מעדיפים את העונה הגשומה, כי הרבה מהאטרקציות זולות יותר (מלונות, טיולי פנים), והצפיפות נמוכה. יש בכך קסם – לטייל בגשם טרופי, לקבל מחירים נמוכים, ולפגוש פחות תיירים. כמובן, זה יותר רלוונטי למטיילים בודדים או זוגות, ופחות למשפחה עם פעוטות.

 

• טיסות עם עצירות ביניים, לעיתים 2-3 עצירות, מהוות פתרון מעולה להוזיל עלויות. אפשר לחפש טיסה מתל אביב לאיסטנבול (פגסוס איירליינס או טורקיש איירליינס) ומשם לתאילנד. טורקיש איירליינס ידועה במחירים טובים יחסית לעצירה אחת, ואיכות הטיסה שלה נחשבת גבוהה. פגסוס היא חברת לואו-קוסט טורקית, כך שהמחירים יכולים להיות אפילו נמוכים יותר, אך תנאי הנוחות צנועים יותר. יש מי שבוחר לטוס עם קטאר איירווייס דרך דוחא, או עם אמירייטס דרך דובאי – איכות השירות פנטסטית, ולפעמים יש מבצעים אטרקטיביים.

 

• טיסות דרך ירדן – רעיון מעניין שעשוי לחסוך מאות דולרים. אפשר לחצות את הגבול לעמאן (או לטוס טיסת הלוך-חזור קצרה מתל אביב לעמאן אם המחיר נמוך), ומשם לקחת טיסה בינלאומית של מלזיה איירליינס, רויאל ג’ורדניאן או קטאר איירווייס. לעתים המחירים משם נמוכים ב-200–300 דולר בהשוואה לטיסות הישירות מישראל. נדרשת גמישות וחובה לבדוק ויזה לירדן או זמן מעבר בגבול. לתרמילאים, זה פתרון יצירתי. למשפחה עם ילדים, יש לשקלל את העומס של מעבר הגבול ולוגיסטיקה נוספת.

 

• לואו-קוסט אזוריות בתוך אסיה יכולות להוזיל: למשל לטוס מלכתחילה לסינגפור/מלזיה/הודו במחיר זול (דרך עצירה כלשהי), ואז משם לקחת AirAsia, Nok Air, או Scoot שמציעות טיסות ממש זולות לתאילנד. צריך לחבר כמה טיסות ידנית (מה שנקרא “Self Transfer”), וזה דורש ידע וזמן. מי שמוכן להרפתקה יכול להגיע לדרום הודו (למשל קוצ’י, צ’נאי) ואז AirAsia בכמה עשרות דולרים לבנגקוק.

 

• נוסעים המחפשים כרטיסים “סודיים” או “Fuel Dumping” (טכניקות מורכבות למצוא חורים בתעריפי דלק) – אלו נישות שאוהבי תעופה מתעסקים בהן, אבל זה כבר מצריך כישורים טכניים. חלק מהמטיילים מוצאים פורומים מתמחים (לדוגמה, FlyerTalk) ומשתמשים בשיטות הזמנה יצירתיות. עם זאת, צריך להיזהר – חברות תעופה עשויות לבטל כרטיסים שנתגלו ככאלו שהוזמנו בדרכים משונות.

 

• בעצם, המציאה של טיסות זולות “מרובת יעדים” יכולה להתבטא כך: קונים כרטיס לתאילנד דרך סין (של China Southern, למשל) ואז בתאריך אחר חזרה דרך הונג קונג (עם Cathay Pacific). לפעמים כרטיסים מסוג “ריבוי יעדים” מוזילים עשרות אחוזים, בתנאי שזה חוסך לחברת התעופה מסלולים דלי ביקוש. משפחות שמעוניינות לראות עוד מדינה בדרך יכולים להרוויח גם טיול ביניים.

 

• לסטודנטים או צעירים מתחת לגיל 26, לעיתים אפשר להשיג “כרטיס נוער” עם חברות תעופה מסוימות. זה מקנה גמישות בכרטיס והנחות. ארגונים כמו STA Travel (בעולם) נוהגים לתת הצעות כאלו. בישראל, צריך לבדוק אם יש סוכנויות שמתווכות.

 

• משפחות גדולות (5 נפשות ומעלה) יכולות לבקש סוכן נסיעות ולומר “אנחנו מוכנים להיות גמישים, אבל קבוצה גדולה – תן לנו מחיר קמעונאי”. לפעמים הסוכנים מקבלים מכסה של מקומות במחיר קבוצתי. כך ניתן לחסוך עשרות דולרים לכל כרטיס, שזה מצטבר. חשוב לבדוק שלא “דוחפים” אותם למלון מיותר.

 

• טיסות חגים – ידוע שהמחירים ממריאים בשיא (פסח, ראש השנה, סוכות). לשם חיסכון, אפשר לטוס שבוע לפני החג או שבוע אחרי. יש הורים שמוציאים את הילדים כמה ימים מוקדם מבית הספר, ובכך סוגרים פער של 500–600 דולר למשפחה. מצד שני, זה דורש גמישות מערכתית.

 

• ילדים קטנים משלמים פחות? תלוי בחברת התעופה. תינוק עד גיל שנתיים לרוב משלם אחוז קטן מכרטיס מבוגר (באל על זה בסביבות 10% מהמחיר הרגיל, ללא מושב). אם הילד מעל שנתיים – כבר משלמים מלא ברוב החברות. בכל אופן, בחברות לואו-קוסט, גם תינוק יכול לעלות בתשלום מסוים. למשפחות, לשקלל זאת.

 

• שימוש בנקודות ומיילים: מי שמחזיק כרטיס אשראי שבו אפשר להמיר נקודות למיילים (למשל בפועלים, מקס, אמריקן אקספרס) – יכול לצבור די מהר כמות נקודות שמוזילה את הטיסה בכמה מאות דולרים. לעיתים ניתן להעביר נקודות בין בני משפחה. כדאי להתעדכן בחברות התעופה שיש להן הסכמים עם ישראל, כגון Miles&More (לופטהנזה, SWISS), Flying Blue (אייר פראנס, KLM), British Avios, Emirates Skywards ועוד.

 

• מה לגבי הגעה בתוואי יבשתי? זה נשמע דמיוני, אבל תרמילאים משוגעים (בקפקרים) עשויים להגיע לאילת, לחצות למצרים (טאבה), לנסוע באוטובוסים דרך מצרים עד לים האדום, ולהפליג בדרכים לא שגרתיות לאזור עומאן או איחוד האמירויות. משם אפשר למצוא טיסות מוזלות לתאילנד עם FlyDubai. זה לוגיסטית כבד, בעיית ויזות וביטחון, אך מי שמוכן להרפתקה קיצונית יכול לחסוך.

 

• הפלגות או אוניות מטען? יש רומנטיקנים שמחפשים אוניית מטען היוצאת מאירופה לתאילנד. זוהי דרך אקזוטית להפליא, שלא תמיד זולה, אבל לפעמים אפשר למצוא הפלגות שעולות 50–100 דולר ליום, ובתוך שבועות אחדים מגיעים. זה כנראה לא מעשי לרוב האנשים, אבל זו אפשרות הגעה אחרת, בעיקר אם רוצים לשלב טיול ימי ארוך.

 

• טיסות דרך רוסיה? בעבר היו טיסות זולות דרך Aeroflot, עם עצירה במוסקבה. כיום, בשל המצב הגאופוליטי, זה מורכב. אבל יש מי שמחפשים לעקוף זאת באמצעות טיסות “רוסיות” מוזלות. הדבר דורש בדיקה קפדנית של הנחיות כניסה ויציאה.

 

• כדאי להתעדכן באתרים כמו Momondo, Kayak, Google Flights, Skyscanner – אפשר לסמן “Destination: Bangkok” או “Destination: Thailand” ולקבל התראות במחיר שהגדרת. לעיתים מגיעה התראה “טיסה ב-490 דולר” וזה מסתיים תוך שעות כי זה טעות תמחורית של החברה. צריך להגיב מהר.

 

• ניתן להקים קבוצת וואטסאפ עם חברים או קרובי משפחה שמתעניינים בתאילנד. בכל פעם שמישהו רואה מבצע, הוא שולח לינק לקבוצה. זה יוצר “ריכוז כוח” חכם באיתור מציאות. משפחות מורחבות של 2–3 זוגות יכולות להצטרף יחד למבצע ברגע האמת, וכך לטוס כולן במחיר מוזל.

 

• טיסות שכר (צ’רטר) מתרחשות לעיתים בעונות מסוימות. מבצעים מטעם חברות נסיעות ליעדים במזרח, לפעמים בשילוב חבילת “טיסה + מלון שבוע בבנגקוק”. מחירן עשוי להיות נמוך אם נרכש ברגע האחרון והמטוס לא התמלא. זה סיכון, אבל בכמה מקרים נצפו מחירים נהדרים (400–500 דולר).

 

• שימוש בדרכי החזרה הכפולה: קונים כרטיס הלוך-חזור לתאילנד עם עצירה של כמה חודשים ביעד ביניים. בצורה כזו, אפשר לבקר בעוד מדינה וגם להוזיל עלויות, כי כרטיס “round trip” ארוך יותר לפעמים זול מכרטיס הלוך-חזור לתאריכים קצרים.

 

• משפחות שמחפשות רוגע עשויות לכלול עצירת ביניים ארוכה (layover) בסינגפור. המראה בערב, נוחתים בסינגפור, נשארים 24–48 שעות, וממשיכים לתאילנד. לפעמים בצורה כזו משלמים פחות מאשר טיסה ישירה מגוש דן, וזוכים לטייל בסינגפור. אפשר בבנגקוק להמשיך בטיסת פנים מוזלת (AirAsia) לפוקט, צ’אנג מאי או קראבי.

 

• חיפוש טיסות “open jaw”, משמע: נוחתים בבנגקוק, אבל חוזרים מקוסמוי (או להיפך). לעיתים תעריפי open jaw מאפשרים מסלול מקיף. בקונספט הזה, אולי החזרה הופכת לזולה יותר. זה דורש לבנות את המסלול היטב.

 

• בבדיקת זמני הטיסות (red-eye flights) – אלו שיוצאות אחרי חצות – המחיר לפעמים נמוך, כי אנשים מעדיפים טיסה נוחה ביום. עבור תרמילאים או זוגות שיכולים להתפשר על שעות שינה, אפשר לחסוך כך.

 

• כרטיסים גמישים: בחברות תעופה כמו Emirates, Turkish, Qatar, אפשר לרכוש כרטיסים עם אפשרות לשינוי (בתוספת קטנה). למי שיודע שהוא גמיש במועדים, לפעמים ניתן לתפוס כך הוזלה ברגע שמשנים את התאריך “לחור” באמצע שבוע שבו המחיר נמוך.

 

• צמצום עלויות כבודה: בחברות לואו-קוסט, כל תוספת עולה כסף. אם אפשר לטוס עם טרולי קטן ותיק גב, חוסכים עשרות דולרים. במשפחות זה קשה יותר, אבל אפשר לשלב מזוודה משותפת אחת לשני אנשים.

 

• כאשר טסים עם ילדים קטנים, לשים לב שחלק מחברות הלואו-קוסט מגבילות עגלות או מושבי בטיחות לרכב. עלול להיות עלות נוספת. כדאי לבדוק אם חברת התעופה הרגילה מציעה מחיר כולל זול יותר ביחס ללואו-קוסט עם כל התוספות.

 

• בסוכנויות מקומיות בתאילנד (כמו סוכנויות מקוונות תאילנדיות) לפעמים יש “bundle” – כרטיס הלוך-חזור + שלושה לילות מלון במחיר ריאלי. זו עסקה שכלולה בהוזלת הטיסה באמצעות שיתוף הפעולה של המלון.

 

• שיטה מיוחדת היא “Travel hacking” או “Around the world tickets” – אם מתכננים מסע ארוך שכולל לא רק תאילנד אלא גם וייטנאם, קמבודיה, יפן וכד’, אפשר לרכוש כרטיס RTW (Round the World) בחברות התעופה השייכות לאיגוד (כמו Star Alliance). המחיר הכולל עשוי להיות נמוך יחסית למספר טיסות בודדות.

 

• נסיעה מישראל באוטובוסים ורכבות עד אירופה, ומשם לקחת טיסה זולה במיוחד (אפילו 200–300 דולר הלוך חזור) מפרנקפורט, ציריך או לונדון לתאילנד. זה נשמע כמו סיפור מטורף, אבל תרמילאים יצירתיים לעיתים חוצים את הבלקן באוטובוס, טסים ללואו-קוסט בין כמה מדינות, ולבסוף מגיעים לתאילנד. אפשרות זו דורשת זמן רב וסבלנות, אולי אינה מתאימה למשפחות.

 

• משפחות קטנות יכולות לבדוק “דיל ישראלי” – טיסה + מלון בבנגקוק לשבוע + העברות לשדה התעופה, במחיר שיכול להיות זול יותר מרכישה נפרדת. לעיתים סוכן הנסיעות מקבל מחיר טוב כי הוא מתחייב על מקומות במטוס. חשוב רק לוודא שהמלון מתאים לילדים.

 

• חגים (חנוכה, פורים) – אם אינו חג כלל עולמי או עונת השיא בתאילנד, אפשר למצוא דווקא מחירים סבירים. לפעמים הבעיה היא שחגי תשרי/פסח מאוד מבוקשים, אבל חנוכה פחות. מי שמוכן להוציא הילדים לשבוע בחנוכה, אולי ימצא כרטיסי טיסה של 700–800 דולר לעומת 1,200 דולר בפסח.

 

• אם מטיילים באוקטובר-נובמבר, יש עונות גשומות באיים מסוימים בתאילנד (כמו קו סמוי), והמחירים יורדים. אפשר לנצל זאת: טיסה זולה, מלונות מוזלים. צריך לבדוק היכן בתאילנד שיא הגשם בתקופה ההיא, ואם גשם לא מרתיע אותנו, זה יופי של דיל.

 

• שימוש ב”Travel agent” בחו”ל: חלק מהישראלים עושים השוואות מחירים אצל סוכן נסיעות בתאילנד עצמה (דרך מייל/וואטסאפ), שמוכר חבילות טיסה/מלון למערב. לעיתים הוא מציע מחיר מפתיע. החיסרון: ענייני אמינות ותנאי תשלום מראש.

 

• חיפוש כרטיסים באתר של חברת התעופה ב”גרסה המקומית” – לדוגמה, להיכנס לאתר AirAsia בגרסת תאילנד (בשפה תאי) ולראות מחירים במטבע המקומי. לעיתים יש הפרשי תמחור. אבל צריך לדעת כיצד לשלם מבלי שהאתר יזהה שאנחנו מישראל ויעביר אותנו לאתר הגלובלי.

 

• חיפוש “Error Fares” – מדי פעם מחירי טיסה נתקעים בטעות (error) בסוכנויות מקוונות, ומכירתם מוגבלת בזמן קצר מאוד. מי שתופס את ה”error fare” יכול לטוס בחצי מהמחיר, אבל חברות התעופה עלולות לבטל את הכרטיס אם מדובר בטעות בולטת. יש פורומים שמעדכנים על כך בזמן אמת.

 

• ילדים מעל גיל שנתיים, כאמור, משלמים לרוב כרטיס מלא. אבל יש חברות שעד גיל 5 יש הנחה מסוימת. חשוב לבדוק את תנאי החברה. במשפחות גדולות של 4–5 ילדים, כל הנחה קטנה הופכת משמעותית.

 

• עצירת ביניים מכוונת לטיול: יש משפחות שמתכננות לעצור בקהיר, באבו דאבי או בעמאן ליום-יומיים, מגלים תרבות אחרת, ואז ממשיכים. מבחינה כלכלית, לעיתים כרטיס “multi-stop” יוצא משתלם מאשר קו ישיר. מתאים למי שאוהב הרפתקאות.

 

• כדאי לבדוק אם אין כרטיס משולב “Rail & Fly” (בעיקר באירופה). לפעמים אפשר לנסוע ברכבת עד שדה תעופה ראשי, לטוס לתאילנד ולחזור באותה מתכונת. נכון שזה פחות שכיח לישראלים, אבל אירופאים משתמשים בזה כדי להגיע ברכבת לשדה תעופה גדול בגרמניה/צרפת.

 

• למגיעים דרך הודו: אפשר לנצל את השהות בהודו כדי לקנות כרטיס לואו-קוסט לתאילנד. Air India, SpiceJet, IndiGo – יש ביניהן תחרות, והכרטיסים יכולים לעמוד על 50–80 דולר לכיוון, תלוי עונה. רק להיזהר מנושא ויזה להודו אם עושים עצירות מרובות.

 

• לבעלי כרטיסי אשראי בינלאומיים: לעיתים חברות האשראי עושות מבצעים של “1+1” או הוספת מזוודה חינם כשרוכשים כרטיס טיסה דרך אתר מסוים. למשל, כרטיסי “פלטינום” מביאים לעיתים הנחה משמעותית באגרות דלק. שווה לבדוק.

 

• לסטודנטים: סוכנויות כמו “Student Universe” או “ISIC” מציעות טיסות מוזלות לצעירים/סטודנטים. גם אם אתם מעל גיל 26, לעיתים אפשר למצוא קופון אוניברסיטאי שמוזיל. חשוב לשאול במוקד הסטודנטים במוסד הלימוד.

 

• גמישות בתאריכים היא מילת המפתח. יש נוהג שנקרא “טיסות ביום שלישי או רביעי זולות יותר”. לפעמים מדובר בהפרש של עשרות עד מאות דולרים רק בשל יציאה ביום פחות מבוקש. כך בתאריך הלוך וחזור אפשר לחסוך סכום נאה.

 

• מעקב אחרי “כרטיסי צ’רטר” בפסח: חברות ישראליות משווקות חבילות עצומות לבנגקוק/פוקט, אך לפעמים נשארים מושבים ריקים והמחיר ביממה האחרונה צונח. תרמילאי או זוג בלי ילדים יכול לקפוץ על “דיל ברגע האחרון”. משפחות – פחות ריאלי, כי צריך להתארגן.

 

• מניסיונם של טיילים מנוסים: הזמנה מוקדמת מדי (שנה מראש) לא תמיד הכי זולה, לפעמים חצי שנה מראש נותן את האיזון הטוב, שכן חברות התעופה מעלות מבצעים סביב חצי שנה-שלושה חודשים טרם הטיסה.

 

• בהגעתכם לתאילנד, אם תיכננתם לעבור גם במדינות שכנות, AirAsia או Nok Air יכולות להציע “Air Pass” – מעין כרטיסיית טיסות פנימיות מוזלות. זה עוזר למי שרוצה להמשיך לאחר מכן לווייטנאם או מלזיה ובחזרה.

 

• בשלב ה”Check out” באתרי לואו-קוסט: רצוי לסרב ל”ביטוח נסיעות” או “בחירת מושב” בתוספת תשלום. לא מעט מגלים שבסוף המחיר מתנפח. אם מוותרים על כל האופציות ומביאים רק תיק גב, אפשר לצאת עם כרטיס מאוד זול.

 

• אלפי ישראלים בוחרים “טיסה למזרח” ב-500–600 דולר ואז משם להגיע לתאילנד ב-50 דולר, הכולל מעבר בבנגקוק או קואלה לומפור. צריך לתאם זמנים כי מדובר בכרטיסים נפרדים. חשוב שיהיה מספיק זמן בין הטיסות למניעת פספוס.

 

• בקטע מורכב יותר: יש מי שמפרידים בין כרטיס “הלוך” לבין כרטיס “חזור” מחברות שונות, לפעמים זה יוצא יותר זול מהזמנת הלוך-חזור במקום אחד. למשל הלוך דרך טורקיש, חזור דרך אמירייטס. רק צריך לזכור למנוע טעויות תאריכים.

 

• בתקופת אחרי-סוכות ולפני חנוכה, ביקוש טיסות יורד משמעותית, זו תקופה מעולה לנסוע לתאילנד. עלות הטיסה יכולה לצנוח ב-30%. עם זאת, משרתים בצה”ל או עובדים שקשורים לימי חופשה מינימליים יצטרכו להתארגן בהתאם.

 

• אפשרות נוספת היא גיוס “קרדיט מלונות”: אם מזמינים לינה דרך בוקינג או אגודה, נצברות נקודות וכסף בחזרה. לפעמים ההנחה המצטברת מאפשרת לכסות חלק מכרטיס הטיסה. זה לא דרמטי, אבל בנסיעות רבות, יכול לצאת חסכון של עשרות או מאות דולרים.

 

• מי שעובד בחברת הייטק או בינלאומית: לעיתים יש כרטיסי עובדים מוזלים (Staff Travel). גם בני משפחה לעיתים זכאים. שווה לברר אם יש. זה נפוץ בעיקר בחברות תעופה עצמן, אבל בחלק מהקורפורציות יש שיתופי פעולה.

 

• משפחות עם נערים גדולים או מבוגרים צעירים יכולים לארגן “טיסת קונקשן בתשלום” של Turkish Airlines, המעניקה לינה חינם במלון באיסטנבול אם הקונקשן ארוך מ-9 שעות. כך מקבלים “טיול” קצר באיסטנבול, וחוסכים לילה של הוצאות במזרח.

 

• טיילי תקציב מלא: אם מוכנים לספוג עייפות והמתנה, אפשר למצוא טיסות עם שתי עצירות, נגיד תל אביב -> קהיר -> דוחא -> בנגקוק. זה ייקח הרבה יותר זמן, אבל לעיתים עולה 350–400 דולר בלבד. כמובן, זה כולל בעיות ויזה ופוליטיקה.

 

• הגעה דרך איי האזור? יש מי שמפליגים מפיליפינים/מלזיה / איים ים סיניים. אבל זה מצריך חיפוש אוניות נוסעים או מעבורות בינלאומיות. לרוב יקר ולא משתלם, אבל יש תרמילאים הנהנים מזה.

 

• חברות הדלק לעיתים מציעות כרטיסים מוזלים לעובדים בענף התעופה או הספנות, מי שיש לו קרוב משפחה שמקושר יכול לזכות בכרטיס “Stand by” – אבל צריך להבין שאפשר לעלות למטוס רק אם יש מקום פנוי. זה הימור גדול.

 

• נסיעה ברכבות מארצות שכנות: לדוגמה, להגיע להאנוי (וייטנאם) ומשם רכבת לבנגקוק דרך לאוס. זה מסע ארוך של יומיים או יותר. המחיר יכול להיות נמוך יחסית, אך דורש קניית כרטיסים מקומיים בכל גבול. חוויה מיוחדת לתרמילאים.

 

• כרטיס משולב טיסה + מעבורת אם רוצים להגיע היישר לאיים דרומיים (למשל קוסמוי) – נוסעים דרך בנגקוק או סוראט טאני, ולוקחים מעבורת של hour ferry. לפעמים החבילה משולבת אצל חלק מחברות התעופה (כמו Nok Air). יכול לצאת יותר זול מכרטוס בנפרד.

 

• בחגים ישראליים, דעו שלפעמים דווקא הטיסות באמצע החג זולות מעט מאלה שממש סמוכות לחג. יום לפני ראש השנה או יום לפני פסח המחיר בשמיים, אך אם ממריאים שני ימים קודם, או ממש בערב החג, ניתן לחסוך.

 

• לשומרי כשרות, אפשר לבחור להצטייד מראש באוכל ולוותר על ארוחות במטוס, וכך במקרה של לואו-קוסט לא צריך לשלם extra meal. זה חיסכון קטן אבל משמעותי למי שרוצה כל שקל.

 

• ויזה לתאילנד עבור ישראלים נכון לעכשיו פטורה מטעם תאילנד (שהייה עד 30 יום). זה חוסך עלות ויזה. חשוב להתעדכן בכל שינוי אם מגיעים לתקופות ארוכות יותר.

 

• מי שלוקח מלונות 5 כוכבים בבנגקוק יכול לבקש מהמלון חבילה כוללת טיסה. לא תמיד זה זול, אבל לעיתים מותגי יוקרה משווקים חבילות VIP במחירים מיוחדים – זה כן יכול לצאת משתלם למשפחות שאוהבות רמה גבוהה.

 

• אפשר לבדוק “תיירות רפואית”: חלק ניכר מהאנשים מגיעים לתאילנד לניתוחים אסתטיים או טיפולי שיניים, לעיתים חבילות שי כוללות כרטיס טיסה + טיפול + שהייה. אם ממילא צריך טיפול, כך אפשר להוזיל עלות הטיסה.

 

• מטיילים חרדים – יש קבוצות המארגנות טיסות שכר כשרות, גם מוצעות בחגים, לעיתים במחיר נמוך כשמתמלא מטוס שלם. זה סוג של דיל קבוצתי.

 

• יש מי שמחכים לביטולי טיסות מצד אנשים אחרים ושואלים בסוכנויות אם יש “החלפת שם” (לא תמיד חברות התעופה מרשות זאת, אבל פה ושם יש סוכן יצירתי).

 

• אם כבר הגעתם לתאילנד ורוצים להאריך שהות, בדקו אם ניתן לשנות תאריך החזרה בכרטיס שלכם בלי קנס כבד. לפעמים השינוי 100–150 דולר, אבל כרטיס חדש עולה הרבה יותר.

 

• למי שמוכן לקחת סיכונים, אפשר לעקוב אחרי last minute auctions ב-ebay (במדינות מסוימות מוכרים כרטיס “כמעט סופ”ש”), אבל צריך לוודא שהכרטיס ניתן להעברה, זה טריקי.

 

• בקבוצות פייסבוק “ישראלים בתאילנד” יש לעיתים המלצות ספציפיות על מבצעים מקומיים. המידע עובר מהר.

 

• קופונים של כרטיסי אשראי: לפעמים בנק מסוים מוציא “מבצע 1,000 שקל הנחה” על טיסות. צריך לשלם בכרטיס של הבנק. זה יכול להוזיל טיסה בצורה משמעותית.

 

• חיפוש טיסות תקופת מונסון בדרום-מערב תאילנד, כלומר יוני-אוגוסט, מוריד מחירים. התיירים נרתעים מעט מהגשם, אבל בפועל מזג האוויר עשוי להיות בסדר גמור בחלק מהאזורים.

 

• הגעה דרך סין באמצעות “טרנזיט 72 שעות” (יש ערים בסין שמאפשרות כניסה ל-72 שעות ללא ויזה). אפשר לנצל זאת: טסים לבייג’ינג/שנגחאי עם חברת תעופה סינית בזול, נשארים 2–3 ימים בטראנזיט, וממשיכים לבנגקוק. זול ומעניין, אבל מצריך תיאום עם הכללים בסין.

 

• לילות במטוס: בטיסות לואו-קוסט שאין מושב שינה, אפשר לשכור pillow kit. אבל מי שחוסך ידאג לכרית צוואר מהבית. כך אפשר להימנע מלשלם אקסטרה.

 

• היצע דילים במרכז הטרמינל: סוכנים עצמאיים מציעים כרטיסי “Stand by” – מסוכן, אבל זול. רק למי שזמנו בידו ושיכול להמר שלא יתמלא המטוס.

 

• הגעה ברכב דרך מדינות המפרץ? מאוד לא מעשי, אבל יש סיפורים על אנשים שעשו מסע Overland דרך סעודיה ואיחוד האמירויות, מנסים להגיע למזרח. צריך ויזה לסעודיה, מעבר גבולות מורכב, ובעיקר זו הרפתקה קיצונית.

 

• כרטיס “Group Fare” – אם אוספים 10 חברים שרוצים לתאילנד, פונים ישירות לחברת התעופה ומבקשים מחיר קבוצה. לפעמים מקבלים 10–15% הנחה, שזה לא מעט.

 

• ספונטניות אחרי הצבא: לחיילים משוחררים יש לעיתים “השובר” שכולל הנחות בכרטיסי טיסה. זה מופיע בחלק מהמבצעים של “בגרויות-ניסיון-חיילים”, בשיתוף חברות מסוימות.

 

• הנגשה לנכים: כדאי לציין שגברים עם מוגבלויות פיזיות זכאים לסיוע בשדה התעופה, ואין סיבה לוותר על טיסה זולה. לפעמים חברת התעופה מספקת מתנדב.

 

• עסקת “קרדיט פנסיה” או “קרדיט חברתי”? יש גופים שמאפשרים מימון טיסה בתשלומים ללא ריבית. זה לא באמת מוזיל המחיר, אך מפזר את ההוצאה.

 

• ציוד: במקום לשלם על מזוודה, אפשר לרכוש בגד דק בקיץ. תרמילאים נוהגים לטוס עם גופיות-מכנסיים קצרים ושם לרכוש כל מה שצריך ב-10$ בסוכנויות או בשוק. כך נמנעים מריבוי כבודה.

 

• שיקול “האם לקנות הלוך-חזור או שני כרטיסי כיוון אחד?”. לפעמים שני כיוון אחד יוצא זול יותר, במיוחד אם משלבים חברת תעופה X להלוך וחברת תעופה Y לחזור. אבל צריך לבדוק ויזה, כי לעיתים נדרש כרטיס חזור לאותה חברה.

 

• קודי קופון: אתרים מסוימים מחלקים קודי הנחה (12%–20%) בקמפיינים מיוחדים. “Expedia” או “Opodo” לעיתים מפיצים בקופונים. צריך לעקוב.

 

• “סוכני נסיעות רחוב”: בסוד, יש סוכנים קטנים שיושבים ב”משרדים משרדיים” בערים מרכזיות בישראל, לפעמים בלי אתר אינטרנט, מקושרים